לאחר לא מעט שיחות שצברתי במהלך השנים האחרונות מאז התחלתי לדבר באופן חופשי יותר על המילה האסורה "דגדוגים", גיליתי שללא מעט נשים יש איזושהי סלידה או פחד מלהיות מדוגדגות.
האמת שהיה לי מאד עצוב לשמוע את זה. כלומר- בסוף מדובר במגע שהמטרה שלו היא חיובית (צחוק, מגע נעים, קירבה, אינטימיות, להט...) והוא מאד מאד נפוץ בקרב האוכלוסיה הבוגרת (מגע שובב בין חברים, סשן קצר של הוצאת אנרגיה על ידי קרב דגדוגים, כחלק ממשחק מקדים ועוד ועוד) גם אם במינונים קטנים מאד.
מהשיחות איתן הבנתי שיש שני מקורות כלליים לפחד הזה- חווית ילדות שלילית, וחווית בגרות שלילית.
חווית ילדות תוארה בד"כ שהן דוגדגו דווקא על ידי הורה (ולא נגיד על ידי חברים) וממש לא בשום קטע מיני חלילה, אלא דגדוג תמים (במקרה הזה זה לכאורה) אבל בלי ההבנה הקריטית של - גבול, ובלי לעצור מיד בשנייה שמבקשים לעצור. הרי כולנו יודעים שיש דיסוננס בדגדוגים- מצד אחד זה גורם למי שמולנו, ובכן - לצחוק. וצחוק כידוע הוא תגובה שמעידה על חוויה טובה, ולכן זה סימן שהחוויה הנוכחית רצויה ויש להמשיך אותה. מצד שני, דגדוגים לא תמיד נעימים ולא לכולם ולא בכל זמן, ולכן יש כאן משהו שיכול בקלות לחצות קו לא בריא. ומצד שלישי גם אם מצחיק וכיף לי עכשיו, לא אומר שגם עוד עשר שניות ארגיש את אותו הדבר, ולכן מילה שלי שאומרת "די" היא קודש.
חווית בגרות תוארה בצורה די דומה לחווית ילדות, ובד"כ בתוך זוגיות. בן זוג שדגדג מבלי לשים לב לסימנים, וללא הרגישות ההכרחית לבת הזוג וללא שיח פתוח על האם זה נעים או לא. בעצם כמו כל מגע בין בני זוג שמן הסתם חייב להיות רצוי הדדית. (מקווה שזה ברור מדבריי מבלי שאצטרך לסייג את עצמי ולחזק את זה- ברור שמגע בין בני זוג צריך להגיע ממקום ורצונות הדדיים ברורים)
נתקלתי לפני כמה שנים בבחורה נהדרת וחכמה שאוהבת להיות בצד המדגדג, והיא הסבירה לי שזה נובע מחווית ילדות, בה אבא שלה דגדג אותה המון, מה שהרגיש לה כעינוי וגרם לה לרצות לדגדג אחרים- אלא שמדובר בבחורה מאד רגישה ואינטליגנטית, שמחפשת לה גברים שרוצים בכך- ויש המון כאלו- כך שהיא לא ממשיכה את ההתנהגות הבעייתית.
למה בחרתי להעלות את זה?
בעיקר כי נתקלתי בזה פה כמה פעמים לאחרונה, וחשוב לי קצת לשפר את התדמית של הפטיש הזה שאני מאוהב בו :)
ואני כותב גם לאלו שסולדות מכך או פוחדות מכך-
המגע הזה, כשהוא מגיע מהמקום הנכון והרגיש, ממקום של לעשות טוב- זה ההיפך מהחוויה השלילית הזו שתיארתי למעלה. דגדוג זה לא רק ההארדקור שאני מדבר עליו, אלא גם משהו שובבי שנועד לגרום לחיוך או לצחוק, משהו שמגיע על הדרך באמצע שיחה (סוג של טיזינג מילולי שמעלה בצד השני את הצורך לתת לצד הראשון איזה "פוקינג" בצלעות), או עשרות סיטואציות אחרות שממש מבקשות את זה. אני יכול להעיד על עצמי, אחד שהסביבה שלו בכלל לא יודעת על הפטיש שלו- שקרו עשרות מקרים שבהן בחורה הרגישה צורך לדגדג אותי מסיבה כזו או אחרת, וזה בא לה סופר בטבעיות כחלק מההוויה והסיטואציה הנוכחית, או כמובן ממני אליה, ואף פעם לא קיבלתי או נתתי תגובה שלילית, כלומר- זה בהחלט מגע בסיסי ואנושי שטבוע בנו, כי סך הכל אנחנו בני אדם שאוהבים לחייך ולצחוק- עיינו ערך כל תכנית שאי פעם ראיתם שהצחיקה אתכם, או כמה זה ממיס כשהגבר או האישה שמולכ- גורמים לכם לצחוק :)
האמת שאני כותב את הפוסט הזה באמצע מילואים והוא לא יצא לי כמו שרציתי, הסיטואציה קצת מגבילה את יכולת היצירתיות- אבל מוזמנים ומוזמנות להגיב או לכתוב לי.
עד לפעם הבאה,
The T man