טוב,
המשמרת התחילה כרגיל.
2022
כמזכירה רפואית במיון אני רגילה לסערות ובלגנים ועדיין שום דבר לא הכין אותי לאותו הרגע ששינה לי את החיים פור גוד.
אז הייתי אצל הרופא כי הרגשתי לא טוב וזזה לי הלסת, והתעקשתי ולא זזתי עד שנתן לי הפניות לבדיקות.
שלישי בבוקר הגיע פענוח של המיפוי עצמות, את חייבת ct ראש, לפני ניתוח בלסת.
טוב, פתחתי תיק ביצעתי CT
תוך 3 דק טלפון לרופא גוררים אותי בחזרה למכון דירות לct עם חומר ניגוד.
בום.
גידול בראש.
9 ס"מ
תתכונני טיפול נמרץ בדרך מעבירים אותך בית חולים להמשך טיפול.
"מה פתאום?? איזה גידול?? מה נסגר איתכם??? "כולה זזה לי הלסת
נכנסת למכון דירות פותחת בעל המחשבים את הct ועוברת רופא רופא כדי שיפענחו לי את זה..פה אחד, גידול גדול ואגרסיבי
טוב, אין מצב לבית חולים המשפחה שלי תמות מהידיעה הזאת.
מודיעה לאחי בטלפון, יש לי גידול בראש אני חייבת ניתוח, קח מחר חופש אתה חייב לקחת אותי למיון.
ארזתי מזוודה ונכנסתי לצום הכנתי את עצמי לניתוח.
מאותו רגע, הפסקתי לנהוג ולעשן.
טוב, אחי נוהג, הגיע השלב של בדיחות שחורות, אנחנו בנתיב +3 ואנחנו רק 2 ברכב, ואני מסבירה שלמי שיתווכח איתי וייתן לנו דוח כי הגידול גם קיים והוא הנוסע ה3!! טוב,פחות התלהב מהבדיחות שלי, בקיצור. הגענו פתחתי תיק התחלנו בדיקות תוך שעה הוחלט על אשפוז אחרי 10 שעות המתנה במיון עליתי לחדר. ב. דם ובלילה mri כי רצו לוודא שזה אכן גידול.
3 ימי אשפוז ושחרור, גברת אנחנו לא יודעים איזה סוג גידול זה. את משוחררת תחזרי עוד חצי שנה ונעשה שוב בדיקות.
טוב אחי, ברור שאחזור אלייך.
הלכתי לרופא פרטי, תוך 3 שבועות הייתי בחדר ניתוח, ישנתי לבד, לא רציתי להטריד אך אחד, באותו הבוקר קמתי וטילפנתי למשפחה, עשיתי שיחת סיכום קצת בכי וזהו. לא הסכמתי להם לישון איתי וללוות אותי בבוקר. זה היה גומר אותם.
הסניטר ליווה אותי לחדר ניתוח, צחקתי עם הפרופסור שניתח אותי שיוציא את הגידול וזהו, בלי ציצי ובלי שאיבות מיותרות ,ניתוח של 6 שעות התארך כי גילו יותר כאשר הראש היה פתוח, היה לי אוטם תוך כדי הניתוח (אירוע מוחי)
קמתי כשכל הפרצוף שלי עקום וכל הראש שלי עם סיכות ברזל, אבל היי!! קיבלתי מתיחה קלה חחחחחחח כי פתחו לי את הראש אבל ממש הורידו לי את העור כדי לנקות אותי מהגידול והבצקות שהתחילו במוח והגיעו לי כבר לגרון.
3 ימים טיפול נמרץ כי לא הצליחו להעיר אותי .
קמתי עם פרצוף מעוות מהאירוע וצד שמאל משותק, לא מוותרת, אני פרגית עדיין, יש לי את כל החיים לפני..שיקום פיזיותרפיה, כל מה שצריך.
אחרי 3 חודשים פתחתי טינדר וחזרתי לצאת לדייטים... כן כן. .
אחרי 5 חודשים חגגתי 37👑🪬
אחרי 8 חודשים חזרתי לעבודה בהדרגה. +30 קילו יותר נכנסתי 59 לניתוח יצאתי 89, כי סטרואידים 3 פעמים ביום ומרחמים עליי אז מביאים לי אוכל.
ממשיכה להחזיר לעצמי את העצמאות בחזרה. רישיון דייטים סקס. להתקלח לבד ללמוד לאכול וללכת..
לא פשוט בכלל אבל אפשרי, אז עד כה ירדתי 20 קילו ונשארו לי עוד 10 או קצת יותר אפילו, תבינו בהמשך.
אז כששואלים אותי למה אני נמשכת לאנשים חזקים ודומיננטים הנה, כי אני פאקינג תותחית ואני צריכה תותח לידי והבנתי שקצת כוחניות יכולה רק לתרום.
פעם הבאה נתחיל בסיפורי הדייטים והשיקום.
בבקשה בלי לרחם. אני באמונה שלמה שכל מה שקורה לי זה לטובתי וחלק מהמסע שלי פה ❤️
תיכף חוגגת 3 שנים בלי סיגריה! מיום הניתוח לא עישנתי ולא מעדתי!!! 2 קופסאות ביום. טירוף.
