יצא לי לשוחח עם מספר אנשים חדשים בתקופה האחרונה ותמיד יש שאלות קבועות שחוזרות על עצמן.
הרשתי לעצמי, כמו תמיד, לשתף ולענות ולהימנע מהן בעתיד (הלוואי אמן).
למה הכלוב? - אחרי שסיימתי את הזוגיות שלי עם הרומני (עליו כתבתי בבלוג הקודם שלי) גבר מדהים ואוהב עם ערכים טובים אבל כגבר, לא קיבלתי מענה לצרכים שלי. הייתי תמיד צריכה להיות זאת שמכוונת ואומרת ומחליטה. אני הייתי הדומיננטית וזה היה לי ממש קשוח ומאתגר כיוון שבחיים שלי אני תמיד בשליטה וכשאני מחנה את הרכב אני מחפשת את המקום שבו אוכל להניח לזה ופשוט להניח את הראש. המקום היציב שלי וכשהחלטתי לסיים את הזוגיות איתו החלטתי שאני לא מוכנה לזה יותר והזוגיות הבאה שלי תהיה שונה.
אני מניחה שדי הלכתי על הקצה כן ,
אז במקום שאני אחליט עלייך.
אני אתן לך להחליט עליי. ולא הכוונה היא לא לשולט, אני לא מחפשת שולט! כי אין צורך בלהגדיר,כל עוד אתה לא מגדיר את עצמך אני לא אגדיר אותך.
מתי להיות מוכנה.
לאן יוצאים.
מה מנשנשים...
איפה החופשה הבאה,
מתי נפגשים..
נו הבנתם...
העניין הוא שתוך כדי גם הבנתי והחלטתי שאני לא רוצה להיות מהנשים ששולחות הודעה " נו , נפגשים היום" "החלטת? מה בסוף?" אם זה לא בא ממך, זה לא יבוא בכלל וזה לא מקום שאני רוצה להיות בו.
ולכן כשאני מכירה גבר, אנחנו נפגשים, מכירים, משוחחים, תיאום ציפיות, קצת ראיון עבודה, קצת משחק, קצת פה קצת שם.
החלטה.
פה.
או
פה.
זה לא תורה מסיני.
אושמצאתי חן בעינייך ואתה מוכן להשקיע, או שלא.
כך או כך זה בסדר גמור כי שנינו בוגרים.
מה הקינק שלי? - נכון, יחסית לנשים המהממות שיש פה, אני יחסית מתונה, אבל זה בסדר כי ככה אני אוהבת את זה. אני מאוד מחבבת פומביות , מרפסות , מסעדות, הופעות, בתי קולנוע, ים, מקומות שבהם רק אנחנו נדע על זה שהיינו אחד בתוך השני מבלי להבין את הסביבה ובטח שלא כשיש ילדים באזור.
קצת כאב, נשיכות, צביטות, עירום... שלא נדבר על זה שאני מונוגמית 🤭
נראה לי שאלות 2 השאלות שתמיד שואלים אותי בהתחשב בכך שאני לא מעלה סשנים, לא מדברת על זה, ולא מחפשת את זה...
יאללה תהנו ואם יש לכם עוד שאלות שתרצו שאוסיף לפה ביחד עם תשובות פשוט תכתבו לי בתגובות ❤️
אני עוברת יום מוזר, אין לי הסבר, זה מה שיצא ממני. תמצאו סדר בבלגן שלי כמו שתמיד אתם מוצאים.❤️👑