כביסה וזיונים

לקח לו זמן למצוא אותי. 

אפילו שמצא אותי מיד, לקח לו זמן לדרוש אותי. 

ברגע שדרש נעניתי. לא הייתה לי ברירה, האש הייתה כל כך חזקה שלא היה לי מנוס מלהישרף. הכוויות על העור שלי מבפנים ומבחוץ הן הכוויות היפות והנעימות ביותר שהיו לי. 

הדרך הייתה חשובה. הכרחית. כזאת שבלעדיה אין. 

היה לי לא נוח למשך זמן לא מבוטל והרבה אבנים נכנסו לי בין *כפות הרגליים והפריעו לי ללכת, צרבו צריבה לא נעימה שהכשילה אותי מלראות לאן אני הולכת. 

אבל אז נדלק האור.

ועכשיו אני פה. 

שלווה. 

תודה ❤️

*הוספתי את המילה "כפות" כי חשבתי שלכתוב רק "בין הרגליים" יצית פה את המוח לכל הסוטים וייתן רעיונות לדחוף אבנים לכוס. לא רעיון משהו.