בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

כביסה וזיונים

המסע שלי נכתב - חלק מעצמו, חלק במאמץ.
נעה בין כביסה לזיונים, בין קודש לחול, בין שמים לארץ.
בין כל אלה אני מוסרת את גופי ואחרי זה כותבת מילים.
מניחה אותן פה כי רק פה יש להן מקום.
לפני 14 שעות. 24 בדצמבר 2024 בשעה 17:43

 

הכול איתו מרגיש מהודק. זה חלק ממי שהוא. אני לא צריכה לתהות, להישאר עם סימני שאלה. הכול סגור מראש, מאורגן. רק תגיעי ותהיי את. הכי את שיש לך לגרד מעצמך.

 

החבלים נתלו ראשונים. ארבעה חבלים מארבעה קצוות ייצרו גבולות ברורים, תחמו, הצהירו כוונות. את תיכנעי, את תתמסרי, את תיקשרי. 

 

נקשרתי. צלובה, משתפשפת, על קצות האצבעות. הכול כואב, הגוף רוצה לזעוק. העונג אין סופי, מרגישה בשיא שלי. נותנת את עצמי לגבר שלי. נותנת לו אותי על מגש של כסף, שיעשה בי מה שרוצה. יודעת, כל כך יודעת שמה שהוא רוצה זה את טובתי. 

 

מוצלפת, קשורה, צלובה, משתפשפת, על קצות האצבעות. הכוח של הגבר הזה, הגבר שלי, נוחת על הגוף שלי עם שוט שרק בחלומות הכי פרועים שלי דמיינתי את מה שהעיניים שלי רואות במראה. 

 

כל נגיעה, כל ליקוק, כל נשיקה, כל ליטוף, כל סטירה, כל הצלפה. אני בתוך חלום. לא מאמינה שמצאתי את כל מה שחיפשתי, והכול מגולם בגבר מדהים אחד, שאני שלו והוא שלי. מוביל אותי בתוך החדר, מחזיק את האוויר.

 

שכובה, מוצלפת, קשורה, צלובה, משופשפת, על קצות האצבעות. שמתי אותן על השולחן. את היעדרן. הצהרתי שאני לא רודפת אחריהן יותר. יגיעו יגיעו, לא יגיעו לא יגיעו. לא יודעת אם זה הויתור על המרדף או הרצון להיות הראשון, אבל הוא החליט שהוא ייתן לי אותה. הוא יעניק לי את האורגזמה הראשונה שלי. 

 

הגבר הזה שלי, שמהרגע הראשון מוביל אותי בביטחון אין קץ, מטריף את דעתי עם המילים שלו, המגע שלו, הלשון שלו, המבט שלו - משתמש ביד שלו כאילו קיבל את הוראות ההפעלה של הגוף שלי - איפה צריך ללחוץ ובאיזו עצמה כדי להראות לי איך נראים הכוכבים. 

 

בתוך שניות מהרגע שאני רוכבת על הזין המושלם שלו הוא שולח אצבע רטובה ישר לדגדגן שלי והופך את העולם שלי למקום יותר טוב לחיות בו. 

 

בזכותו. בעזרתו. בגללו. בו. 

 

גומרת, שכובה, מוצלפת, קשורה, צלובה, משתפשפת, על קצות האצבעות. עם האוכל בא התיאבון. לא מספיקה לי לו אחת. רוצים עוד. פתחנו את הסכר, קדימה, להישפך. בקלות של מקצוען הוא מביא אותי על כס מלכות לשנייה ולשלישית. שולח בגוף שלי זרמים של עונג שלא ידעתי שקיימים. 

 

הייתי רוצה שלא יוציא את היד שלו מהכוס שלי בחיים. שיחבר אותי לרצף אורגזמות שהאנושות עוד לא ראתה. עם יד על הלב, אני מאמינה שהוא מסוגל. 

 

עוד הרבה לפנינו. הרבה פסגות לכבוש, הרבה חוויות לצבור. כולן מרגשות אותי, כולן גורמות לי לקנא בעצמי על הגבר שלי ולהתעצב בשביל כל מי שאין לה כזה. 

 

שבוע בדיוק מההיכרות עד לסשן הזה. 

שבוע ויומיים מההכירות עד לרגע שאנחנו מרגישים מספיק בטוחים להצהיר אהבה. 

הקצב מהיר ומדויק. 

תודה לך, גבר שלי, שנכנסת בסערה לחיי. 

שהכנסת אליהם שקט. 

שהבאת איתך את כל מה שהייתי צריכה וכבר כמעט התייאשתי מלחפש. 

אוהבת אותך גבר שלי ❤️

תודה.

לפני 18 שעות. 24 בדצמבר 2024 בשעה 13:51

לקח לו זמן למצוא אותי. 

אפילו שמצא אותי מיד, לקח לו זמן לדרוש אותי. 

ברגע שדרש נעניתי. לא הייתה לי ברירה, האש הייתה כל כך חזקה שלא היה לי מנוס מלהישרף. הכוויות על העור שלי מבפנים ומבחוץ הן הכוויות היפות והנעימות ביותר שהיו לי. 

 

הדרך הייתה חשובה. הכרחית. כזאת שבלעדיה אין. 

היה לי לא נוח למשך זמן לא מבוטל והרבה אבנים נכנסו לי בין *כפות הרגליים והפריעו לי ללכת, צרבו צריבה לא נעימה שהכשילה אותי מלראות לאן אני הולכת. 

 

אבל אז נדלק האור.

ועכשיו אני פה. 

שלווה. 

 

תודה ❤️

 

 

*הוספתי את המילה "כפות" כי חשבתי שלכתוב רק "בין הרגליים" יצית פה את המוח לכל הסוטים וייתן רעיונות לדחוף אבנים לכוס. לא רעיון משהו