אני לא טובה בכביסה.
הבגדים יוצאים נקיים, מריחים טוב, אבל תמיד נכנסים לארון באיחור ניכר, עם יותר מידי קמטים כי לוקח לי נצח לקפל. ובכלל, לסנכרן נכון את המכונה והמייבש, להקדיש זמן ותאי עצב לקיפול, לשים בארונות - משימה מורכבת בלי שכר מספק בצידה.
הרבה ילדים, בעל אחד ואישה עם יותר מידי בגדים.אני לא טובה בכביסה.
אני טובה בזיונים.
אוהבת להזדיין. חזק, חלש, בכוח וברכות, ונילי ובדס"מי. אני יודעת איך לזוז, איך לכאוב, איך לענג, איך להתענג. למדתי לגמור בשרשרת (בגלל הגבר המיוחד שלימד את הגוף שלי איך), אני אוהבת לגנוח, לצרוח, לזעוק. אוהבת להתחנן, רעבה כמו בור בלי תחתית. נרטבת, נוזלת, נחדרת לכל החורים כולם, ואם אפשר בו זמנית - זה מושלם.
אז אני לא טובה בכביסה וטובה ובזיונים.
לומדת לחיות עם שניהם, עולמות מקבילים שלא ייפגשו.
מג'נגלת ביניהם,
בין הקודש לחול.
מזדיינת בין כביסה לכביסה, גומרת ומתמודדת עם הרגע הבא.
