"בואי".
ארבע אותיות מצורפות לתמונה שלו מתוך השירותים בקומה של המשרד שבו אני עובדת.
ככה, באמצע היום, עשרים דקות לפני שמתחילה לי פגישה עם לקוחה, פגישה שהוא יודע עליה.
אחרי שבלעתי את הרוק ואספתי את תאי המוח שלי שהתפזרו ממני בבת אחת, זרקתי בגמגום לחלל המשרד שאני יוצאת ואחזור בזמן לפגישה. כמו בובה על חוט צעדתי לכיוון השירותים, כאילו מגנט עם כוחות על מושך אותי אליהם. גם אם טיל אטומי היה מטורגט לתא השירותים הזה - הייתי ממשיכה לצעוד לעברו.
פותחת את הדלת, הוא שם.
מושך אותי אליו, סותם לי את הפה ומדביק אותי לקיר.
בתוך שנייה המכנסיים שלי יורדים ממני והאצבעות שלו כבר חופרות בתוכי. החרמנות מהסיטואציה מפוצצת לי את המוח, רף הריגוש מאיים להעיף את התקרה.
הוא מתחיל לספור בשקט לאחור. אני מוכנה לגמור כבר במספר 9 אבל יודעת שאסור לי עדיין. כשמגיעים לאחד אני גומרת בדממת אלחוט, מחניקה את השאגה שאני מרגישה שמאיימת להתפרץ ממני, נוזלת לו בין הידיים. הרגליים בקושי נושאות אותי, ואני רעבה, רוצה עוד ועוד ועוד.
הוא ממשיך לסיבוב נוסף, הוא הרי מחובר לכל עצב בגוף ובמוח שלי ומרגיש שיש לי עוד ארגזים של תשוקה אצורים בכוס. שניות לאחר מכן מגיעה האורגזמה השנייה ואם היה ממשיך לדעתי היו מגיעות עוד 50.
שולף את עצמו מתוכי, טועם אותי וחיוך על הפנים שלו.
הוא מרים את התיק כדי ללכת, אני תופסת אותו בחולצה ומתחננת שלא ילך. נתלית עליו כמו ילדה קטנה, מבקשת שיישאר עוד קצת. מבקשת ברצף, שלא יצליח להשחיל מילה, נופלת עליו בנשיקות. התגעגעתי אליו כל כך, לא מסוגלת להכיל את המהירות שבה ילך.
הוא אדון טוב אז הוא מתרצה. מחזיר אותי לקיר, מוריד אותי לרצפה ונותן לי לבלוע את הזין המפואר שלו עמוק לתוך הגרון שלי. הקולות מאיימים לבקוע ממני, אבל השקט נדרש, אנחנו באמצע הקומה בבניין מכובד ורציני.
הסוכריה שלי נלקחה ממני מהר מידי. הוא נתן לי רק לטעום, להיזכר כמה זה נעים ומענג. הוא לא הסכים לזיין אותי, אלוהים עדי שהתחננתי כמו חתולה מיוחמת בעיניים קורעות לב. אבל הוא החליט שלא. כי ככה.
הוא מרים את המכנסיים, מעיף אליי מבט, "את הזונה הכי יפה בעולם" - מילים שעוטפות אותי כמו צמר גפן מתוק, בעיקר כי אני מאמינה לו. למרות שאני אומרת לו שהוא נסחף, אני מאמינה לו. אני הזונה הכי יפה בעולם.
הוא מנשק אותי לשלום ויוצא מהשירותים, משאיר אותי המומה, מפוזרת על הרצפה, מעונגת עד לעומק עצמותיי.
מתלבשת חזרה, יוצאת מהשירותים, נכנסת למשרד המכובד שבו אני עובדת ונותרו לי אפילו 10 דקות עד הפגישה.
תודה לך אהובי, אדוני, הגבר של חיי, שהצטרפת למסע שלי, שהשתלטת על כל תא ותא בי, שאתה פה ושם ובכל מקום. הלקוחה תיכף נכנסת, הריח של הכוס שלי מרוח לי על הפרצוף, אני נוזלת כמו נהר והלב שלי פועם מהר.
❤️
