האוכל האסייתי תפס תאוצה רבה במהלך השנים האחרונות. ישראלים רבים מתים על האוכל הזה שלא זול בכלל. אני פחות בקטע.
במקום לאכול סושי, אני מעדיף לאכול פוסי.... זה הרבה יותר מהנה, כיף, פרקטי ונהנים מזה בשניים, לא רק טנגו!
אני לא אובד עצות, כשמדובר על אצות. זה ממש, אבל ממש לא לטעמי.
גם אף פעם לא הבנתי למה קוראים לזה פירות ים, בטח איזה "FRUITCAKE" נתן לזה את השם.
אם לזה יקראו פרי, אצלי שנת שמיטה כל שנה, כל השנה.
אגב, פעם יצאתי לדייט עם מישהי שמאוד רצתה לשבת דווקא במסעדה סינית. אמרתי לה שעם כל הכבוד, אני מעדיף קפה ועוגה, אז היא ניסתה לשכנע אותי לשבת במסעדה של פירות ים, בסוף התפשרנו על מצדה בטיילת של תל אביב.
אחרי שעלינו למצדה והיא עלתה לי על העצבים, הבנתי שעדיף לי לרדת, לא לה, ממנה!
ביני ובין הדגים יש הסכם שבשתיקה - מה לעשות? הם לא מדברים הרבה - החלטנו שהם בים ואני ביבשה, זאת אומרת - לא מתערבבים!
בילדותי, כשהייתי ממש פעוט, סבתי ז"ל לקחה אותי לבחור קרפיון מתוך בריכת דגים בחנות. היא הרימה אותי על הידיים וברגע הראשון שהבחנתי בדגים החיים השוחים מצד אל צד, צרחתי בכל כוחי. סבתי ניסתה להרגיעני, אבל זה לא עזר הרבה כשראיתי את המוכר מכה עם פטיש על ראשו של הדג. הוא תפס ראש ואני תפסתי את ראשי בבהלה.
כשהייתי ילד רך בשנים, לא ידעתי שגפילטע פיש עשוי מדג, דג קרפיון. מהר מאוד לכשהבנתי, כבר לא הייתי רך עם ההחלטה של "לא עוד!"
פעם כשהיתי מיואש מדייטים, אמר לי מישהו, יש הרבה דגים בים. עניתי לו: ורצוי שהם ישארו שם!