אלילה שלי.
הזכרון העמוק הזה שטבוע בי
שבאת ושאבת ממני את עצמי
את הסודות הכי מטורפים שבי.
את אלו שהיו עמוק בתוך הקרקעית.
התחושות והפנטזיות שהנחתי בהן אבנים
וגרמתי להן לשקוע עמוק.
כדי שלא יהיו לי למעלה בראש.
כל כך פחדתי לפתוח אותן באת ופתחת אצלי את הכל
פתחת מקומות סגורים שמלאים באבק
הסתכלת עמוק לתוך ההיסטוריה שלי בעניים
שאני נעלתי וברחתי ממנה כמו מאש.
התמסרתי אלייך את ראית אותי
מלמעלה עד למטה לקחת אותי למחוזות שלך
ושם למטה את חוללת בי סערה
ואנחנו שנינו חיללנו את כל מה
שהעולם ממני סגר.
ואז חיבקת ועטפת אותי
חשוף וערום אך מרגיש הכי בטוח
דווקא שם קיבלתי ממך את החיבוק החזק
מחצת את כל מה שרצו שאחשוב שרע
ושיחררתי את
הזונ..הכל... השפ...
טיילת בי עמוק בכל חור
בכל פינה חשוכה ואפלה
בחדרים האלו שהאמת שלי הייתה קיימת
שם את הדלקת את האור.
את גרמת לי לראות ולהרגיש שלא אשאר לבד
את היית שם את החזקת אותי והיית הכי
מדוייקת אותך הערצתי כמו שלא האמנתי
שזה קיים
גרמת לי להתמודד
עם השדים
הפחדים
הרוחות רפאים
המפלצות
וגם המלאכים
עברו כבר שלוש וחצי שני מאז לכתך
עדיין מרגיש אותך כל כך חזק בתוכי
ואני כל כך מתגעגע אלייך אלוהימה שלי