לפני חמישה חודשים. יום רביעי, 11 בפברואר 2026 בשעה 5:10
איך יוצא שתמיד את ממהרת לשפוט אותי.
ואת מוציאה את הגזר דין עוד לפניי שהבנת.
את אפילו לא נותנת ההזדמנות להראות מי אני באמת.
את מדביקה לי תוויות ובזה נגמר העניין
אבל אני לא מתחיל ונגמר בתוויות שלך!
אני צועק את זה הלב. ניפתח בכנות ואת במקום אחר ואני נשאר דומם כלפי חוץ.
ולמרות זאת תמיד מחייך בנימוס. מאחל לך רק טוב
בולע את הכאב וממשיך הלאה.