יומן של רגעים

כדי שאוכל להסתכל על עצמי לפני מקלחת במשך חצי שעה, במקום לבזבז זמן בלהיות בטלפון. 

וגם כדי לא להיות שמן

הוא חונק וזה מטריד אותי.

הגיע הזמן ללמד את בני האדם היגיינה אישית וכמובן לשתות המון מים, כדי שהזיעה לא תהיה מסריחה.

שהיא מתחזקת את עצמה מתוך מודעות לבריאות ולא מתרצת תירוצים.

כמובן שהכל צריך להיות בצורה מאוזנת ולא לפעול כמו רובוט עם אופטימיות רעילה, אבל זה עדיין מושך.

אני רוצה אותה יושבת לפניי, גבה צמוד לחזה שלי.

אני רוצה להרגיש איך היא נרגעת, איך המתח יוצא מהכתפים שלה ברגע שנשענת עלי עליי. את ראשה אשר מוצא את המקום המושלם שלו בחלל שבין הצוואר והכתף שלי.

זרועותי נסגרות סביבה כמעט מעצמן, כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם. אני מרגיש את החמימות של הגוף שלה דרך הבגדים, את הנשימה הרגועה שלה שעלתה וירדה בקצב שקט. יד אחת מונחת על הבטן שלה, השנייה מחבקת אותה למעלה, סביב הכתפים.

לאט לאט ידיי מתחילות לטייל על גופה, נוגעות באיבריה.

אני מוריד לה את החולצה והיא נשארת בעור חשוף. אצבעותי מקפיצות את גופה הרגיש. אני אוהב את התגובות שאני מוציא ממנה.

האם זה נקרא התעללות? כנראה שכן.

אז אני מתעלל בגופה באמצעות אצבעותיי. מעביר אותן עח הפטמות, על המותן, על הצוואר, על הבטן.

אני יודע שזה מרטיב אותה.

רצוי כלבה בדמות אדם שאוכל ללטף

אני לא יודע אם אפקט הענקת הכאב קיים בי.

אני צריך לקרוא לך את העיניים שמבקשות שאכאיב לך, לשמוע את המילים שיוצאות מפיך המתחננות אלי שאעשה זאת ולקבל הצהרה כתובה שמנוסחת על ידי צ'אט gpt שאת רוצה שאני אעשה זאת.

ועדיין אני לא יודע כמה רחוק אגיע עם זה, משום שזה לא טמוע בי.

אולי ארצה לנסות. אולי לא. אולי עד גבול מסוים.

אני מוכן להתפשר על ללטף לך את הראש.

כבר התחלתי להיתקע על סרטוני זוגות באינסטגרם שמתכרבלים

אני באמת לא רוצה את זה, למרות שזה יכול לבדר.

רק הכוונה שלך לעשות זאת, כדי להראות לי שאת מוכנה להשפיל את עצמך, דבר שאני לא יכול לבצע בעצמי, זאת ההוכחה שאני צריך שאת רוצה להיות שלי (וגם שתתני לי לחבק אותך כמו בובה בלילה, כמו שכתבתי בפרקים הקודמים).

כמו גור חתולים קטן שנצמד לרגליים ובוחר בך כאמא שלו