יומן של רגעים

אני רוצה אותה יושבת לפניי, גבה צמוד לחזה שלי.

אני רוצה להרגיש איך היא נרגעת, איך המתח יוצא מהכתפים שלה ברגע שנשענת עלי עליי. את ראשה אשר מוצא את המקום המושלם שלו בחלל שבין הצוואר והכתף שלי.

זרועותי נסגרות סביבה כמעט מעצמן, כאילו זה הדבר הכי טבעי בעולם. אני מרגיש את החמימות של הגוף שלה דרך הבגדים, את הנשימה הרגועה שלה שעלתה וירדה בקצב שקט. יד אחת מונחת על הבטן שלה, השנייה מחבקת אותה למעלה, סביב הכתפים.

לאט לאט ידיי מתחילות לטייל על גופה, נוגעות באיבריה.

אני מוריד לה את החולצה והיא נשארת בעור חשוף. אצבעותי מקפיצות את גופה הרגיש. אני אוהב את התגובות שאני מוציא ממנה.

האם זה נקרא התעללות? כנראה שכן.

אז אני מתעלל בגופה באמצעות אצבעותיי. מעביר אותן עח הפטמות, על המותן, על הצוואר, על הבטן.

אני יודע שזה מרטיב אותה.