כדי לגוון בעין, בחרתי להדגיש כמה דברים לא חשובים. סליחה מראש.
קמתי באנרגיות טובות! בירכתי בוקר טוב לכל אדם שראיתי ברחוב וכולם החזירו לי בחזרה עם חיוך.
אני שוקל לעדכן גם בלילה על מה עברתי בכל יום, כדי לא להשאיר את המחשבות בראש, כי יש לי יותר מדי.
הן לא רעות או טורדניות, אבל אולי אם ארוקן חלק מהן, המוח שלי יעבוד חלק יותר.
אתייחס לכותרת העניינית שכתבתי. למדתי ביסודי מהמורה לתקשורת אורלי, שכותרת עניינית תמשוך יותר קוראים.
אני זוכר איך היא התקילה אותי באמצע השיעור ושאלה האם ביצעתי את המטלה? כמובן שלא עשיתי כלום ורק דיברתי עם החברים בשולחן, אבל כישורי האלתור שלי הצילו אותי.
בכל אופן, האם תלקקי אסלה בשבילי?
אני לא צריך שבאמת תלקקי אסלה, כי זה לא הגייני, אלא אם כן ניקינו אותה (כן, ניקינו ביחד) מראש.
עצם ביצוע האקט הביזארי, רק כי ביקשתי, מראה על ההתמסרות והנאמנות שלך בשבילי זה מה שמחרמן אותי וגורם לי להיקשר אלייך יותר.
את לא צריכה באמת ללקק כלום, אלא רק להסכים.
האם זה יחרמן אותי אם תלקקי? אני לא יודע.
אם תעשי זאת, אני אראה הערכה בכל דרך אפשרית, במיוחד אביא לך כוס מים לאחר שכבר נכנסתי למיטה ולתנוחה המדויקת הזאת, שאנחנו מתכרבלים ובופכים לסוג של אדם אחד.