יומן של רגעים

"זה משפט די מפגר וילדותי להגיד" אמר חברי הטוב, לאחר ששאל למה לא בירכתי אותו לרגל יום הולדתו.

להגנתי הסברתי את פניי בטיעונים הבאים:

א. לא קיבלתי תזכורת בפייסבוק.

ב. לא קיבלתי תזכורת דרך קבוצות ווצאפ של חברים.

ג. לא הכנסתי את תאריך יום הולדתו ללוח השנה בטלפון.

ד. אין לי תחושת זמן ולכן אינני עוקב אחר התאריכים.

האם טיעונים אלה מילאו את בטנו?

כלל לא.

לדעתי הוא מנתח יותר מדי, או במילים אחרות זיין שכל.

אל תגידו לו שאמרתי זאת, אחרת יתחיל לזיין את שכלי ואינני רוצה זאת.