זהירות - פוסט ארוך
למרות שהתחלתי להיות פתוח יותר לבדס"מ לפני כמה חודשים, אני נחשפתי לזה לפני כמה שנים, לדעתי מאז הצבא, לפני 6-7 שנים.
אני לא בדיוק זוכר כיצד הכרתי את התחום הזה בפעם הראשונה, אבל אני כן זוכר שזה סיקרן אותי, במיוחד הרעיון שאנשים "מוותרים" על החופשיות שלהם ומתמסרים לאנשים אחרים. אני עדיין לא הכרתי את הסוגים השונים של בדס"מ, אבל אני מצאתי את עצמי משוטט קצת בכלוב, לפעמים מטריל אנשים שחיפשו "עבדי מין", או סתם שואל ברצינות שולטות למה הן עוסקות במה שהן עושות. בסופו של דבר די זנחתי מלעשות את זה, אבל מאז העניין בבדס"מ, ובפרט בשליטה נשית, גדל יותר ויותר.
אחרי שיצאתי מהצבא, הקדשתי את הזמן שלי ללימודים לתארים במתמטיקה. כרגע אני עדיין לומד לתואר שני, אבל תקופת הלימודים הזו, שנמשכה כ4 שנים, הייתה תקופה מאוד בודדה עבורי. זוהי הייתה תקופה שלא הצלחתי להתמקד בתחומים נוספים, כולל בתחום החברתי. כתוצאה מכך, לא הייתי במערכת יחסים.
במהלך תקופה זו העניין שלי בשליטה נשית גבר, אבל הוא הגיע למצב שזה הטריד אותי מאוד. לפעמים היו לי סיוטים על זה, או מחשבות טורדניות. ניסיתי לדבר על זה עם גורמים אחרים בעבר, אולם ניסיונות אלו לא צלחו, ואף גרמו לניתוק הקשרים, דבר שאני מתחרט עליו עד היום.
בשנה האחרונה התחוור לי שאני מאוד נמשך לנושא הזה, וגיליתי את הרצון שלי להישלט על ידי אישה, אבל לא במובן של כאב או השפלה, אלא יותר במובן הרך, האוהב והתומך, שבו יש מודעות ליחסי הכוחות ביני לבין השולטת, אבל אנחנו עדיין מודעים לכך שאנחנו בני אדם, ויש קשר של אהבה ותמיכה. אני גם אוהב להיכנס אל הפאן ה"אינטיליגנטי" יותר של בדס"מ, למרות שעדיין לא הייתה לי עדיין שיחה משמעותית כלפי זה.
השינוי האמיתי התרחש בחודש אוקטובר האחרון. רצף של אירועים שקרו, כגון מתקפת הטילים האיראנית, הפיגוע ביפו, יום השנה ל7/10, התפתחות המלחמה בלבנון, גרמה לי לשקוע אל תוך דיכאון שלא הצלחתי לצאת ממנו. אני חושב שבחודש זה הבנתי שהחיים שלי הם זמניים, ושבכל רגע אני יכול למות. אני הבנתי שאני בן 26 אבל לא הצלחתי להתפתח הרבה בתחומים שבהם אנשים בגילי יחסית מפותחים, בין אם זה התחום החברתי, התעסוקתי, הבריאותי, וכדומה. תחושות אלו גם הביאו אותי להבנה שאולי שליטה נשית היא חלק אינטגרלי ממי שאני.
בעקבות זאת, פניתי למרכז למיניות אלטרנטיבית בשביל לטפל בתחושות אלו. כרגע אני תחת מטפלת, שבעזרתה אני יותר פתוח כלפי המיניות שלי (או לפחות הפחד שלי ממיניות), וכלפי הרצון שלי לשליטה נשית. היא עוזרת לי להבין את המקום שאני נמצא בו, וגם בעזרתה הצלחתי להיות יותר פתוח כלפי בדס"מ בצורה שהיא יותר ציבורית. היא גם עודדה אותי להתחיל ליזום קשרים עם אנשים שנמצאים בבדס"מ, ולנסות להגיע למצב שאני מבין את המיניות שלי, ואולי גם הרצון להישלט על ידי אישה.
זה התחיל בפייסבוק, שבו החלטתי להיות יותר פעיל בקבוצה בדס"מית, ובעזרתה הכרתי ודיברתי עם אנשים בתחומים אלו. גם יצא לי לבקר בדאנג'ן לפני חודש, אבל רק בשביל להסתכל ולראות איך אנשים חווים שליטה נשית בדרך שלהם (זה היה די שוק ודי וואט דה פאק, אבל אני לא מתחרט על זה).
אני חושב אבל שהאירוע הכי משמעותי עבורי היה המאנץ' בתל אביב ב10/02 לפני יומיים. המאנץ' הזה היה החוויה החברתית הכי טובה שהייתה לי מאז הצבא. דיברתי שמה עם הרבה אנשים נחמדים שהיה כיף להיות פתוח איתם כלפי העניין שלי בבדס"מ, וגם העניין שלי בתחומים אחרים. במאנץ' הזה הכרתי אנשים שאני ממשיך לדבר איתם, וגרם לי לרצות להשתתף בעוד מאנצ'ים בעתיד. זוהי הייתה חוויה שבה הצלחתי באמת להנות מסביבה חברתית.
בעקבות החוויה החיובית מהמאנץ', החלטתי לעבוד על הפרופיל שלי בכלוב, שאותו פתחתי לפני חודש. אני נרשמתי למנוי זהב, והחשבון שלי אומת. אני מקווה שאוכל להפיק את המיטב שאני יכול להציע עבור אתר זה, ואני מקווה שאוכל לדבר (או אפילו להכיר) עם שולטות/נשלטות (ההעדפה כרגע היא לדבר עם נשים, אבל גם גברים זה בסדר).
אני מקווה שבעזרת הבלוג הזה אני אוכל לשתף יותר על התחושות שלי כלפי בדס"מ. כרגע אני עדיין לא בשלב ה"מעשי", אז אני די מוגבל במה שאני יכול לדבר עליו, אבל אני שמח שאני נמצא בתוך קהילה שהיא מכילה ותומכת כמו הקהילה הזו.