למרות שאני עדיין לא התנסתי בבדס"מ, אחד השלבים שיותר מסקרנים אותי בכניסה למערכת הבדס"מית, הוא שלב החינוך.
זהו למעשה (מאיך שאני רואה את זה), השלב שבו השולטת מלמדת את הנשלט (וגם להפך) מלמדת כיצד המערכת ביניהם אמורה להיראות אידיאלית.
זה כולל דברים כמו רוטינות, טקסים, תנוחות, פקודות, פרוטוקולים, מטלות לנשלט במהלך היום, דרכים לספק את השולטת, וכדומה.
שלב החינוך הוא השלב שבו הנשלט הופך ממצב מנטלי אחד למצב מנטלי אחר, ממצב שבו הוא לא נשלט, למצב שהוא תחת שליטה. הנשלט לומד כיצד לשרת את השולטת, החוקים של המערכת, רמת החופש שיש לו, וכולי. הנשלט לומד להתמסר בשביל השולטת, לומד את הרצונות שלה, הצרכים שלה, וכיצד לשרת אותה בצורה הטובה ביותר.
אני גם חושב שבשלב החינוך, השולטת גם לומדת את הנשלט. היא לומדת על הגבולות שלו, על הצרכים שלו, על הפנטזיות שלו, על הדברים שהוא גם רוצה להשיג מתוך המערכת הזו, וגם על מי שהוא כבן אדם. השולטת מכירה את הנשלט ברמה אישית ואינטימית גבוהה, ומצליחה לתת לו את הקשר הרגשי והחברתי שהוא מעוניין בו במערכת.
אני גם מדמיין שישנן מערכות שבהן השולטת מקפידה לשמור על הנשלט בכושר, להגביל אותו לאכול אוכל בריא, לעצב את עצמו מבחינה אסתטית למראה. יכול להיות שיש מערכות שבהן שני הפרטנרים מקיימים אורח חיים בריא, ויכול להיות שהבדס"מ הוא מנגנון שמאפשר להם לשמור על האורח הזה, אבל זוהי לגמרי ספקולציה/פנטזיה מהצד שלי.
אני גם מדמיין שהשולטת נעזרת בשולטות אחרות שיעזרו לנשלט בתהליך החינוך, או שהנשלט לומד פרקטיקות מנשלטים אחרים.
כל מה שאני מדמיין כאן הוא מהדמיון שלי. אני לא באמת יודע אם שלב החינוך הוא שלב שבאמת מיושם בכל מערכת בדס"מית, ושכל דבר שאני כותב כאן מתקיים. אני מסתכל על זה יותר כמשהו אידיאלי, כחלק אינטגרלי מהכניסה למערכת הבדס"מית. זהו שלב שבו הפרטנרים מכירים זה את זה, מבינים לאן הם נכנסים, מנסים לראות מה יכול להתאים עבורם ומה לא. יכול להיות שהשלב הזה אף פעם לא מסתיים, ותמיד צריך ללמוד משהו.
אני מניח שכאשר אני אתחיל יותר להתנסות במערכת שכזו, אני אוכל יותר להבין כיצד השלב הזה נראה. מבחינתי, זהו השלב הכי מאתגר, אבל גם הכי מרגש. זהו השלב שבו אני אתחיל ללמוד על בדס"מ מבחינה פרקטית, אבל גם אני אלמד יותר על עצמי ועל הזהות הבדס"מית שלי.