מתקפת הטילים הנוכחית מחזירה אותי לראשון באוקטובר האחרון, למתקפת הטילים השנייה, שהיו אחד מהאירועים שגרמו לי להיכנס לעולם הבדס"מ.
בעקבות יום זה, שבו התרחש גם הפיגוע ביפו, ועם תחילתה של המלחמה בלבנון, נכנסתי אל תוך דיכאון שנמשך למשך כמעט כל החודש. אני הבנתי שבכל רגע אני יכול למות, ושהחיים הם קצרים טרגית.
לפני כן, בעיקר התרכזתי בלימודים, שנמשכו כמעט 4 שנים. הייתי מאוד ממוקד לסיים איתם, ולא ממש פיתחתי חיי חברה או תעסוקה. לא הרגשתי ממש "חי". כשראיתי את האנשים מסביבי באוניברסיטה, מדברים זה עם זה בקבוצות, הולכים למסיבות, משתפים את החוויות שלהם לכולם, הרגשתי שאני לא הצלחתי להתפתח בהרבה תחומים שאצל אנשים אחרים הם נורמטיביים, ובפרט בתחום החברתי, ורציתי להתחיל לטפל בהם.
לפני שבאמת נכנסתי אל תוך העולם הבדס"מי, הנושא של שליטה נשית היה משהו שבאיזשהו מובן הטריד אותי. היו לי סיוטים כלפי זה, חולם שאני נשלט על ידי אנשים שאני מכיר, והיו לי מחשבות טורדניות בעקבות החוויות האלו. הרגשתי שאני תמיד צריך להיות תחת שליטה, בתוך עולם שהוא כיאוטי, לא ברור, ובלי שום הגיון. ניסיתי בעבר לדבר על המחשבות האלו עם אנשים שאני מכיר, ובפרט עם המטפלת הקודמת שלי, אולם זה לא הלך מאוד טוב, והוביל לניתוק הקשרים.
ידעתי בתוך ליבי שאני חייב לטפל בנושא הזה, והרגשתי שזהו החסם העיקרי שמונע ממני להתפתח מהרבה בחינות. פניתי למרכז למיניות אלטרנטיבית, כדי לפנות למטפל שיוכל לעזור לי להתמודד עם המחשבות האלו, ולהבין יותר איך אני נכנס למקום הזה בצורה שהיא בריאה ואחראית. המטפלת הנוכחית שלי עזרה לי להבין מאיפה המחשבות האלו מגיעות, ואף המליצה לי להתחיל להיות יותר מעורב חברתית בתוך הקהילה הבדס"מית.
בחודש דצמבר, פרסמתי בקבוצת "קהילה ובדס"מ" בפייסבוק את הפוסט היכרות הראשון שלי, ולמרות שההתחלה הייתה קשה, הצלחתי להגיע היום למצב שבו הרבה אנשים מתוך הקהילה מכירים אותי, ונהנים לדבר איתי או לקרוא את הפוסטים שלי, ואני מרגיש שהמעמד החברתי שלי השתפר הרבה יותר מאז שהתחלתי את הלימודים לפני כ4 שנים. למרות שאני עדיין חסר ניסיון (ועדיין בתול), אני שמח שאני השתפרתי מאוד בקטע הזה.
מתקפת הטילים הנוכחית, כמו מתקפת הטילים באוקטובר, מזכירה לי שוב על החיים הקצרים האלו. המתקפה הזו גורמת לי לרצות לחיות חיים חצי הדוניסטיים וחצי אינטלקטואליים, לחיות חיים של הוללות, מיניות, והתמסרות, אבל בו זמנית חיים של מחקר, מוזיקה, ותרומה לעולם. מתוך הרוע שעולה מתוך המלחמה הזו, עולה הרצון לחיות את החיים בצורה הטובה ביותר.