ביום חמישי אני עברתי meltdown בדאנג'ן. אני לא אכנס לפרטים מה בדיוק קרה, אבל קרו לי הרבה דברים במהלך חודש מאי-יוני שגרמו לי למטען נפשי שהייתי צריך לפרוק איכשהו. זה גרם לי לבכי שגזל ממני את כל האנרגיות, ולא אפשר לי ממש להיות פעיל במסיבה או לדבר עם האנשים מסביבי.
למזלי, היו הרבה אנשים מסביבי שעזרו לי, חיבקו אותי, ועודדו אותי בעקבות מה שעברתי (חייב לציין את קימברלי המדהימה שעזרה לי מאוד), וזה גרם לי להרגיש שאני לא לבד בעולם הבדס"מי, ושיש אנשים שאכפת להם ממני ורוצים לראות אותי מתקדם בעולם הזה.
אתמול בעיקר העברתי את הזמן בשינה, מנסה להבין איך אני ממשיך מכאן, על ההתמודדות שלי עם האוטיזם, אבל גם פשוט הגוף שלי לא רצה לתפקד. גם לאחר מכן היו אנשים שבדקו אם אני בסדר והזמינו אותי לדבר איתם בפרטי בעקבות המחשבות שהיו לי.
אני בכוונה כותב כאן קצר, בעיקר כי לא כתבתי כאן הרבה זמן, ולא בטוח עד כמה אנשים יקראו את מה שאני כותב. למרות שאני בעיקר פעיל בפייסבוק כעת, רציתי לשתף כאן את החוויה הזו שעברתי, בעיקר בשביל להזכיר שהקהילה הזו תומכת בי ועוזרת לי במהלך המסע הזה, ואני שמח מאוד על כך