אתמול אני הייתי באורדורה, אחרי הרבה ניסיונות מצד המארגנים שאני אבוא, ואחרי פתרון כל הבעיות הלוגיסטיות שמונעים ממני להגיע לתל אביב במוצ"שים.
החוויה באורדורה הייתה חוויה אחרת ממה שחוויתי בדאנג'ן בפעם הקודמת, וגם הרבה יותר מורכבת. אור ליוותה אותי במהלך כל האירוע, הכירה לי את השולטות/נשלטים שהיו בקבוצת הטלגרם (גם הופתעתי אחר כך שהרבה הכירו כבר אותי), שאלה על שלומי ועזרה לי להבין מה הולך.
באורדורה ראיתי כל מיני צורת של שליטה נשית, כמו שהיה בדאנג'ן. ראיתי ספנקינג, אימפקט, פוט פטיש, קשירות, שולטות מוליכות נשלטים על 6, סגידה, מחטים, שעווה (אפילו ממתקית נתנה לי לנסות קצת על היד שלי!). גם זכיתי לראות אנשים שכבר הכרתי לפני כן, כמו BlueCollar שהכרתי מהמאנץ' בבאר שבע, עם הנשלט שלה.
היו אקטים שלא הצלחתי להתחבר אליהם, בעיקר אלו שכללו כאב, או שבבסיסן היו מוטיב של השפלה. האקטים שהרבה יותר התחברתי אליהם היו האקטים היותר אינטימיים, שבו הנשלט מתמסר אל השולטת בצורה של חיבוקים, נשיקות, הערצה, שבו הוא מרגיש שהוא לא יכול לחיות בלעדיה וצריך אותה בשביל לשרוד. זכורה לי שראיתי שולטת עם 2 שולטים ונשלטת, שמה שהם ביצעו היה מבחינתי מאוד חמוד, אינטימי, חושני, וסקסי, שמאוד התחברתי לתמונות האלו.
אני חושב שכשראיתי אותם התחיל עבורי סערת הרגשות. חשבתי על כל כך הרבה דברים, מנסה להבין את המקום שלי בעולם הזה ובבדס"מ. הרגשתי פחד, כעס, תסכול, עצב, שמחה. לא הצלחתי להבין איך אני מתמודד עם כל הדבר שאני רואה, שאני מתקשה בעולם החברתי, ובמשך הרבה זמן אני חייתי לבד, מרגיש שאני "לא מפותח" מול כולם, שכבר חיים בזוגיות ויודעים מיניות, שאני עדיין רודף אחרי דברים שכבר לאחרים זה כל כך ברור.
אור שמה לב למצב שלי, ופנתה אליי, ואני התחלתי לבכות. היא חיבקה אותי והיא אפשרה לי לפרוק את כל המעמסה הזו שהייתה לי. הרגשתי באיזשהו מובן הקלה, לדעת שיש אנשים מסביבי שרוצים לעזור לי ושרוצים שאני אהנה בתוך המקום הזה ורק לנסות לצמוח ממנו.
נשארתי לאורך כל האירוע, מנסה לראות סוגים שונים של שליטה נשית, אבל בעיקר יושב ומעכל את מה שאני חוויתי, מנסה להבין איך אני ממשיך עם זה. דיברתי גם עם דורה והיא נתנה לי טיפים כלפי איך כדאי לי להמשיך הלאה, אולי להתמקד יותר במאנצ'ים, או למצוא שולטת שתוכל לעזור לי להתפתח ולהבין את הזהות הבדס"מית שלי. בסוף אור שוב חיבקה אותי, אפילו אמרה לי שאני ממש מתוק, ושמה שאני מרגיש זה בסדר גמור, גם אם לא השגתי את מה שרציתי להשיג. היא גם אפשרה לי לקחת טרמפ הביתה.
אני ראיתי את כל האנשים מסביבי, עושים את כל הסשנים השונים, והתחשק לי פשוט לדבר איתם, להכיר אותם, להיפגש איתם מדי פעם. פשוט רציתי לדעת מי הם, מה הם עושים, מהי מערכת היחסים שלהם. פשוט לנסות להיות חברים שלהם, לנסות לצאת מתוך אזור הנוחות שחייתי בו במשך הרבה זמן. אני מקווה שתהייה לי את האפשרות הזו בעתיד, וגם במקומות אחרים, כולל בדאנג'ן או פה.
אני חושב שיש לי כיוון למה אני מתחבר כשזה נוגע לשליטה נשית, שזה בעיקר מתמקד על שירותיות וFLR. עם זאת, אני חושב שהזהות שלי תיבנה יותר טוב כאשר אני אהייה במערכת שכזו, ושאוכל יותר להבין את עצמי בה. המסיבות פמדום והמאנצ'ים שאני הולך אליהם עוזרים לי להתחבר אל העולם הזה, להבין את המקום שבו אני נמצא, להיות חברותי יותר, ופשוט לנסות להיות כמו כל השאר.
יכול להיות שאני אחזור, אבל זה מאוד תלוי בנסיבות. החוויה באורדורה היא עוד דרך במסע שלי בעולם הבדס"מ. אני מקווה שאוכל לצמוח ממנו עוד יותר, ואני מודה לאור ודורה שהן עוזרות לי בתהליך.