אני פגעתי היום במישהו.
זהו לא משהו חדש, זה משהו שאני מכיר די הרבה, במיוחד כאשר דברים שאני אומר או כותב מתפרשים בצורה שלילית, לא מודע לכך שמה שאני כותב יכול לפגוע באחרים, וגורמת לאנשים להגיב כלפיי באופן שלילי.
אבל באותו אופן, אני מרגיש אשם כלפי מה שעשיתי, ולוקח אחריות כלפי ההתנהגות שלי. אני גם התנצלתי בפניו, ואני מקווה שהיחסים ביננו ישתפרו בעתיד.
היום הקדשתי את הזמן לחשוב על זה. עברה בי החלחלה לכך שאמרתי את הדברים הלא נכונים בזמן הלא נכון. הרגשתי בושה כלפי מה שעשיתי ואמרתי, ובאותו רגע פשוט רציתי "לסתום את הפה" ולא לדבר/לכתוב בכלל.
למרות שדיברתי עם אנשים אחרים ולשמוע את הפרספקטיבות שלהם כלפי זה, הרגשתי שהייתי יכול להתנהל בצורה יותר טובה. החוויה הזו מלמדת אותי שאני עדיין צעיר, עדיין פזיז במחשבות ובתגובות שלי, עדיין לא מודע לסיטואציות ולנסיבות שקורות מסביבי, ולא מודע לדברים שיכולים לטרגר אנשים אחרים, במיוחד כשזה נוגע לקהילה הזו.
הפתיחות שלי כלפי עולם הבדס"מ הובילה אותי להיות אדם יותר חברותי, יותר פעיל, ויותר פתוח, אבל היא גם הובילה אותי להבין יותר את המגבלות שלי, ואת הקשיים שיש לי מבחינה חברתית. היא גם גרמה לי להיות מודע לחוסר המודעות שלי כלפי רגשות של אחרים, ואיך אני יכול לפגוע בהם, למרות שלא התכוונתי לכך.
אני מקווה שהחוויה הזו תאפשר לי להיות אדם יותר טוב. אין לי כוונה לפגוע באף אחד, ואני שולח התנצלות כנה לכל מי שאני פגעתי בו באופן שלא מודע.
אני עדיין לומד. עדיין מתפתח.