הבלוג של גורדוייל

לפעמים אני מרגיש שאני צריך רסן,

בשביל שימנע ממני לדבר,

כדי שאוכל להגיד את מה שללבי, אבל רק כשאומרים לי,

שיחליטו מה שאני יכול לספר.

שישימו גם אזיקים על הידיים שלי,

שלא אקליד דברים שלא צריך לכתוב,

שיפקחו על כל מילה שאני מקליד,

שיראו שאני מתנהג כמו ילד טוב.

אני והפה הגדול שלי, 

והידיים שכותבות כל הזמן,

לפעמים אני רוצה שהן יהיו קשורות תמיד,

ושאדבר רק כשמותר לי,

ואולי אז אהייה רגוע,

כנוע.