רציתי להתנהג כאילו המשכתי הלאה
אבל מסתבר שאני עדיין בתהליך השלמה עם האובדן
אני לא אוהב להשתמש במילים דרמטיות שלא לצורך, אבל.. כן מרגיש שאבד משהו
לפניה לא ממש האמנתי במונוגמיה כי הייתי מאבד עניין בסקס אחרי כמה פעמים, ליבידו דפוק שכזה
תמיד תהיתי איך אנשים יכולים להיתקע על מישהי אחת
ואיתה.. טעות אחת, מחשבה מתפרצת ואיכשהו אני מוצא את עצמי עם זיקפה שלא תיעלם עד שתמומש.
היא מזוכיסטית ואני סדיסט ממש "שילוב מהאגדות", לפעמים זה הרגיש הפוך כי היא מקור הכאב שלי ואני חוזר בשביל עוד
אהבתי שהכל מעורבב, אהבתי ששנינו דפוקים
ואולי גם אהבתי אותה, את המטומטמת הזו
רציתי שדברים יהיו אחרת, שנוכל להיות כמו כל הזוגות, תספרי לי מחשבות רנדומליות על איך העולם נראה דרך עינייך או סתם משהו שקראת
כשהראש שלך עלי ואנחנו זרוקים על הספה
אבל זה לא יהיה השיר שלנו..
אני לא מתנצל על הצלקות, אין לי חרטה..
עשינו אותן ביחד, משהו במחשבה שנשאר סימן מוסיף לקשר משמעות, כמו קעקוע
אני רק מצטער שהן מעציבות אותך
תמיד רציתי להכאיב, אף פעם לפגוע
ולך ברבי, אאחל בהצלחה.. אני רוצה שיהיה לך טוב ושתמצאי מה שנכון לך, אבל עם חצי לב, כי החצי השני עדיין קצת משקר =]
להבא, אשתדל לשקר לעצמי פחות