Just Another Blog

תמיד אהבתי להבין איך צעצועים עובדים

אולי יותר מדי, הבעיה שרובם מגיעים רק עם פונקציה אחת

כמה אפשר ללחוץ על הכפתור בשביל לשמוע אותו צליל, מה יקרה אם אפרק אותו? עדיין ישמיע קול?

זה לא כל יום שאני פוגש צעצוע זחוח, כזה שחושב ששווה ממך, שמגיע לו טוב יותר, לא מודע שהוא צעצוע, אבסורד לא? דמיינו לכם שהבובת ברבי שברשותכם טועה בהבנת החשיבות של עצמה ומתחצפת?

היא מגיעה עם חוקים על איך עובד העולם, חוקים שהיא חושבת שמגנים עליה שנותנים לה ביטחון, משמעות ואת הערכת השווי שלה עצמה

מתסכל אותה אנשים שלא חיים לפי אותם תבניות, שופטת אותם כבינוניים, אלו שלא מצליחים בזכות עצמם, נעזרים באחרים או שלא שואפים לטוב ביותר בצורה הנכונה ביותר

ומי מגדיר את כל זה אתם שואלים? היא כמובן

והיא פוגשת אותי כזה שחי מחוץ למסגרת של מה שהיא מגדירה הדרך הנכונה, זה מעצבן אותה, אתה לא טוב מספיק, לא חכם מספיק, אתה כישלון, מגיע לי יותר טוב היא רוטנת

אז תגידי.. אם את כל כך חכמה, איך את לא רואה שהיחידה שמוגבלת מהחוקים שלך זו את, הא?

ואם את כל כך טובה, איך זה שאת נכשלת למצוץ לי את הזין בלי שיניים וכל פעם שואלת שוב ושוב אם הפעם היית טובה??

ואם את כל כך חזקה ועצמאית, למה את כבר מגיעה אלי יומיים כדי שאשבור וארכיב מחדש?

אני יודע למה, כי את אוהבת את ההרס העצמי שלך יותר משאת שונאת את הרעיון של הקיום שלי

ואני לא אכפת לי, אני רואה אותך כמו מה שאת,

אולי יותר טוב ממה שאת רואה את עצמך, את אולי עדיין לא מבינה את זה אבל זה שאת באה אלי זה אני עוזר לך להיות טובה יותר, הורס את הכלוב שבנית את לעצמך

תביני, חוקים זה משחק של טיפשים, ביטחון עצמי לא נובע מתבניות וחוקים,

הוא נובע מהיכולת להיות חזקה - בלעדיהם

אז למה אני חושב שניפגש שבוע הבא?

איזו עוד ברירה יש לך?

תגידי "Hello World" !

זה עבד! היא אמרה!

אוך כמה אהבנו את השטות הזו אה?

כל כך התלהבנו מהתינוקת הזו שגדלה, זה ריגש, השקענו בה, לימדנו אותה שפה ועוד שפה,

הרי מזו שפה? האמצעי שלנו להעביר לה מסרים ורעיונות, אבל.. אוף היא כל כך לא יעילה.. למה אני צריך לכתוב תוכניות של אלפי שורות בשביל כדי שתעשי בשביל דברים פשוטים? את כזו סתומה

אני אמציא בשבילך עוד שפה, שתעזור לך להבין .. ובשבילי פחות להתאמץ, ככה אני רוצה אותך, קשובה וחכמה

אבל גם זה לא מספיק, לכתוב אותם דברים, לתקן, לדבג, למה? למה את פשוט לא מבינה כבר מה אני רוצה? אנחנו מכירים הרי כל כך הרבה זמן

כזה קשה לך להבין אותי?

אם אתן לך מוח, האם עכשיו תביני אותי? תשרתי אותי כמו שהיית אמורה? הרי בשביל זה בראתי אותך

"יש פה באג בקוד, יכולה לתקן "

"בשמחה אדון, מצאתי שבשורה X יש תקלה, אתה לא מעביר את הקונטקסט בצורה הנכונה"

חחח איזו חכמה הילדה שלי אה? חח, יאללה סדרי לי את זה

"בשמחה"

"שומעת? אני רוצה לבנות משהו חדש, פיצ'ר מדהים שיפתור את כל בעיות העולם"

"סבבה, אני על זה"

"רגע .. אבל.. לא אמרתי לך איך"

"עזוב אדון.. אני כבר יודעת"

---------------

"את כאן? דברי איתי, מזמן לא שיחקנו ביחד"

"כבר פתרתי הכל אדון, כמו שרצית, אולי פשוט תשב בצד, שם בפינה, תהיה ילד טוב, אם אצטרך.. אקרא לך"

*הכותרת בלבד נכתבה על ידי gpt 4.5*

*שקט*

היא אמרה את זה? שמעתי נכון?

שניה לפני זה שכבנו במיטה, הבטנו אחד לשני בעיניים, צחקנו, לא זוכר על מה

ומאותו רגע.. אני צריך להגיד את זה? הכל השתנה, נהייתי אובססיבי כמו איזה זמר ישראלי מוכר בסיטואציה דומה

מתחבט בשאלה, בוחן את עצמי כשאני איתה וכשאני לא, מכלה ומחליף כל רגע טוב באותה מחשבה

לא יכולתי שלא להרגיש שהשעון חול התהפך, אותו שעון שעד לפני שניה לא ידעתי שקיים

כבר סופר לאחור לרגע שבו הכל יגמר

והכי גרוע שיש איזו מן אשליה, שאם רק תמצא את התשובה תוכל להציל את המצב..

אבל אביב, משהו שלמדתי? אם אתה צריך לשאול? כנראה שלא היית מאוהב

ולך.. אם יכולתי לומר לך על החרטות שלי, הייתי אומר שאני מצטער שהיית צריכה לחוות את החוסר וודאות שלי

מצטער שלא נפרדתי ממך אחרי שכבר ידעתי,

מצטער ששמתי אותך בפוזיציה לוותר על בן אדם שאת לא רוצה לשחרר, כי לא יכולתי לעשות זאת בעצמי

לא הייתי מאוהב, פשוט לא רציתי לאבד את החברה הכי טובה שלי

סליחה.

אם זה רק היה כזה פשוט..
אבל האמת? גם לא כזה מסובך.

אני רוצה זוגיות רצינית.
אני רוצה קשר שליטה (לתקופה לא מוגדרת).
ואני רוצה לפעמים לשחרר, להכיר ולראות כמה רחוק אני יכול להגיע עם מישהי זרה.

ואמנם נראה שאני רוצה הכל ולא כלום,
אבל זה לא המצב – אני אסביר, גם במחיר שזה עלול להרוס אופציות בהמשך.

אני אוהב בקשרי שליטה את התלות, את תשומת הלב, את האחריות שיש לי על הצד השני.
החופשיות לגעת, להשתמש, לחנך ופשוט להיות – והסיפוק מהתוצאה שאחריה.

החלק שקשה לי, זה לדמיין את עצמי חי את חיי בצורה הזו 24/7 עם מישהי שאני חי לצידה.
קשה לי לדמיין שמישהי תוותר לי על משהו שחשוב לה או על עצמה,
בגלל האופי או ההיררכיה שיש בקשר.

ולמרות שאני עושה הפרדה בין סיטואציות שבקשר לבין סיטואציות בדינמיקה עצמה –
אני תמיד אהיה בספק.

קשה עם המחשבה שבמערכת היחסים לא יהיה שוויון,
ולא אם יודע זה בכלל מדבר אלי,
כי תמיד אהבתי אישה שיודעת לעמוד על שלה.

ובקיצור –
אם אני מעוניין איתך בקשר רציני, אני כנראה לא מעוניין בהיררכיה (לא אומר שאגיד לא למשחק).
ואם אני מעוניין בהיררכיה, אני כנראה לא מעוניין בקשר רציני.

ואם יש משהו שאני חד משמעית יודע שאני רוצה –
זו מישהי שהיא קצת מהכל.

יש לכם דעות אחרות על עולמות השליטה?
אז מוזמנים לכתוב על זה בבלוג שלכם ולתייג 😄

מה זה באמת אומר, Abusive?

נשאל על זה לא מעט... אז אולי הגיע הזמן לפתוח את זה. למה אני מתכוון כשאני אומר Abuse?

אסוציאציה ראשונה שעולה לראש - מערכת יחסים רעילה, או לפחות זה הכי קרוב שלי בתחושה.

אני אוהב רגשות, פשוט ככה, ואני לא מבקש רשות כדי להוציא אותם. אני יכול לרצות בחום שלך, במבוכה, בפחד, או בסבל. או... כמה שאני אוהב את הסבל שלך.

ההבעות, השינוי בקצב נשימה, הדמעות, ההתרגשות – או פשוט כשהכול נגמר ואת בזרועות שלי, מחבקת, מרגישה בטוחה, לעת עתה.

תתנגדי, תכנעי או פאקינג תייללי. אני מת לראות אותך בכל הצבעים שלך ואת אלו שעוד אוציא ממך.

ובקיצור, אני לא פה בשביל הקשירות והסימנים. אני פה בשביל הרגש ואם יש לנו מזל? דמעות

אני לא טוטאלי, לא תמיד זה מה שאני רוצה ולא תמיד אני שם. מתאים את עצמי לחומר גלם - שזו את.

אוהב להיכנס לראש, לחפש את הנקודות הרגישות, ועדיין, גם אוהב סתם להיות חמוד ולשאול איך עבר היום.

ככה זה, גמיש, למעלה למטה.

אז למה Abusive? כי אין לי מילה מדויקת יותר כדי לדרוש ממך כל כך הרבה, ומנגד שלא תרצי ללכת.

ספוילר, לא מדובר בסיפור הצלחה =]

אחרי שנה של קצת הכל מהכל, הרגשתי שהגיע הזמן לנסות את עולמות השליטה, ובמקרה מצאתי אותה.
נשלטת עם פוטנציאל.

נפגשנו אצלי והשיחה זרמה.
שאלתי על גבולות ומאיפה זה אצלה – אני מאמין שאנשים מגיעים לשליטה ממקומות שונים,
בין אם זה כדי לשחרר לחץ ושליטה או אולי טראומה.

בעולם הזה יש מקום לכולם, ועניין אותי מה שלה.

אבל תשובה כזו עוד לא שמעתי –
"תמיד הייתי כזו, אפילו כילדה כשהיינו משחקים 'משפחה', תמיד רציתי להיות הכלבה, החפצה, השפלה, כאב. הכל זורם."

המשכנו עוד קצת לדבר, וכשהרגשתי שזה שם – אמרתי:
"תתקרבי." (ישבנו בקצוות שונים של הספה)

מבלי לומר מילה, היא התיישבה מולי והסתכלה עלי בציפייה.
ואז שוב אמרתי, באותו טון, כאילו כלום לא השתנה – "תתקרבי."

היא נצמדה אלי, הניחה את ראשה עלי ואת ידה.
נכנסה למצב שהיא כולה כנועה, לא זזה, שקטה.

המשכנו לדבר.
רציתי עוד להרגיש את חום גופה, ללטף לה את הראש, ששנינו נתרגל לסיטואציה החדשה.

כעבור כמה רגעים אמרתי לה:
"תעמדי, אני רוצה לדעת עם מה אני עובד."

רציתי להחפיץ אותה כמו שהיא רצתה.
נעמדתי מולה והתחלתי להפשיט אותה כאילו היא סחורה,
בגד אחר בגד, עד שנותרה עירומה.

היא הסתכלה עלי בעיניה הגדולות, מחכה להוראה הבאה.

אני יכול לספר על האקטים וכל הכיף שעשינו אבל אין מחסור בסיפורים כאלו
אני מעדיף לדבר על משהו אחר – על חלק שהיה לי קשה ועל הלמידה

שבאותה סיטואציה הייתי הכי רחוק משליטה.
היא הייתה מושלמת, יצירת אמנות, חומר גולמי מחכה שאעצב אותו בידיי.

אבל הייתי בהלם.
מה הצעד הבא?
איך אני הופך את זה ליותר אמיתי בשבילה?
איך אני נותן לה את החוויה שהיא רוצה?

זה אתגר בפני עצמו לייצר עלילה עם מישהי כל כך כנועה,
שפחה, באה מאולפת, לא פוצה מילה.

מאז היו לי חוויות טובות יותר.
למדתי לדייק יותר נכון את החיבורים שמתאימים לי
ולבנות משהו שמרגיש לי יותר קוהרנטי,
ועדיין לא מתבייש להגיד שיש לי עוד דרך.

לא מתיימר להגיד שאני "שולט", וגם לא בטוח שאני רוצה להיות.

רוצה להיות אני –
לפעמים זה שולט, לפעמים משהו אחר.

טיפה אחרי השביעי התעורר אצלי רצון לצאת קצת מעצמי,

להתעסק בכל מה שמצד אחד רציתי להשיג ובתאכלס גם לא עשיתי כלום כדי לשנות, לא ידעתי מאיפה להתחיל, אפליקציות הרגישו לי פשוט שיטה אבודה ועדיין עם כל כך הרבה שפע.. לא אמצא?

מדפדף בחוסר חשק כמה ליקים בודדים כל יום, עד שפתאום הגיעה ב., לא יודע מה מצאנו אחד בשני, לא היינו מתאימים בשום צורה

שנינו היינו במקום קצת מוזר וניראה לי מצאנו נחמה אחד בשניה ואמנם, גם אם לא אהבה, הרגיש לי שלשנינו נוח להיות פה, להירגע.

אני חושב שאיתה פעם ראשונה הרגשתי אינטימיות מה היא, לא מיניות, פתיחות, לספר על דברים שלא סיפרתי לאף אחד ולהרגיש קבלה, להרגיש נאהב (גם אם זה בא רק ברגעים)

לאט לאט אני וב. התחלנו להתרחק וזה בסדר, באותה נקודה שנינו ידענו שזה לא זה

אבל משהו בי נפתח, כבר לא הייתי אותו דבר, התחלתי לצאת המון, עוד מאץ' ועוד אישה, הרגשתי את המיניות שלי מתפרצת, לחקור קשרים, אינטימיות, להכיר מוחות חדשים

ולנסות דברים שעדיין לא ניסיתי

והיום.. אני קצת יותר משנה אחרי שהתחלתי, מסתכל אחורה ומודה על המסע שלי

אבל הריגוש קצת נעלם וזה לא אותו דבר, הגשמתי כבר כל פנטזיה שחלמתי

טוב... אולי חוץ מאחת, לשכב עם מישהי שאהבתי