לפני שבועיים. יום שני, 15 ביוני 2026 בשעה 3:26
כשמגיע יום חמישי, שנינו יודעים מה מחכה לנו.
בדרך כלל האינטנסיביות גבוהה. אבל בימים שאני נשארת לישון, הכל מרגיש עמוק יותר.
ובימים האלה, אחרי שאני מתפרקת, אני צריכה חיבוק ארוך. ככל שהפירוק גדול יותר, כך גם ההרכבה דורשת יותר זמן.
ואתה יודע בדיוק איך לעשות את זה. אתה עוטף, מחבר את כל החלקים, מקרקע אותי ומחזיר לי את תחושת הביטחון.
יש משהו בדרך שבה אתה רואה אותי. ככל שאני חושפת יותר, ככל שאני מתמסרת יותר, כך אני מרגישה מוערכת ואהובה יותר.
אתה נותן לי משהו שאף אחד לא נתן לי. ביטחון. יציבות. רצף.
אני יודעת שאתה שם. כשטוב. כשקשה. כשאני חזקה. כשאני נשברת.
תמיד שם, עוטף, מחבק ואוהב.

