בגדול רציתי לפרסם את הפוסט הזה ישר אחרי הקודם, אבל לא ידעתי איך לנסח אותו בלי לחשוף יותר מדי מידע אישי, אז וויתרתי על לפרסם בכלל.
עכשיו החלטתי כן, כי אני רוצה להשוויץ, כי אני נראה אפס משני הפוסטים האחרונים ואני לא.
יושב לי על השולחן מכתב הפסקת העבודה מהמשרה שסיימתי. כתוב בו על תעודת הוקרה שקיבלתי ממנהל בכיר במהלך השנים (יש חלוקת "הצטיינויות" שנתית).
מופיעות בו מילות סיכום מהמנהל הישיר, שהוא חבר טוב ובכלל נחפף על ידי אז בטוח לא היה לו קל לכתוב משהו קיטשי, ועדיין הוא כתב "הלוואי ויהיו לנו עוד כמוהו".
הבאתי כיבוד ועשיתי פרידה ביום האחרון שלי (זה המנהג אצלנו, לא יודע כמה הוא נפוץ), מלא דיברו (באופן יחסי), הרבה מהם (כחמישה שונים) בחרו לציין "איזה אובדן זה לחברה שלא הצליחו להשאיר אותך" (נגמר לי החוזה ולאחר שיח עם מנהל בכיר הוא בחר שלא שווה לו לעמדו בתנאים שהצבתי להארכה, כמובן שהוא התחרט אבל אחרי שכבר מצאתי עבודה אחרת).
אז אני לא אפס, אני תותח, פשוט צריך מסגרת. כמה שיותר טובענית יותר טוב.