יש איזה מישהי בכלוב שכתוב לה בפרופיל "אל תפנו אליי, אלא אם אתם האדם הכי חכם שאתם מכירים". ואני, אני פניתי בכל זאת. כתבתי לה "אני לא האדם הכי חכם שאני מכיר, אבל זה כי אני מכיר אנשים מאוד חכמים", כי באמת שלדעתי אני עובר סף.
למי שפספס, הצגתי בכנס ביום שלישי. הייתי בין האחרונים, אחרי ארוחת צהריים כשהאולם התרוקן לחצי (אולם קטן, מ80 ל40 נגיד). בסוף הכנס כשכולם יצאו מלא באו להגיד לי כל מיני מחמאות.
המארגן של הכנס, שבתחום 40 שנה בערך, גם עצר לדבר איתי. הוא בוודאות אמר שאני מבריק. לדעתי הוא זרק משהו על זה שאני האדם הכי חכם שהוא פגש, אבל כבר עברו יומיים ואולי השיכרון שלי המציא את זה.
בכל מקרה, "if you're the smartest person in the room, you're in the wrong room", ואני משתדל להיות בחדרים הנכונים. אז לא, אני לא הבן הכי חכם שאני מכיר, אבל בוודאות יש אנשים שאני הבן אדם הכי חכם שהם מכירים.
מה הפואנטה של הפוסט? בעיקר להשוויץ, כי זה כיף לאגו. אבל גם סתם אני יושב במשרד משועמם כי כל המשימות שלי תקועות ומחכות שעוד מישהו יגיע, ונזכרתי במחמאה (האולי מדומיינת) משלישי, ובפרופיל ההוא מהכלוב, וזה שעשע אותי.

