כתבי עט

הגעת… התחמקתי ממך איזו תקופה, כן, אני יודע ששמת לב.

את מבינה שאת נכנסת ללא הזמנה, נכון?

בכנות, אני לא רוצה להיות רע כלפייך, אני יודע שאת עדינה, שברירית וכואבת, אבל את לא מופיעה בשום שורת הזמנה.

אני מקווה שאת מבינה את הכוונה שלי, החיבוק שלך קר, המגע שלך הוא צופן גלוי לשערי הדמעות, העיניים שלך מביטות עמוק פנימה, עמוק מדי.

תישארי… לא אסלק אותך, עדיף שתהיי במקום מוכר, אל תבקרי אחרים, אני כבר מתמודד איתך בפיוס, אולי אחרים כואבים אותך מדי.

מוזר… את באה והולכת, אפילו יש בך מעט ממה שיש בי, ועדיין… אף פעם לא קראתי לך בשמך, בדידות.