תמיד ידעתי לדבר, זה מקום מוכר, גם לדבר מצחיק אני יודע ויכול… לא, לא, באמת… פעם אפילו הפכתי אף של מישהי לברז אנושי… ועוד של יין, פשוט היא שתתה וצחקה ממש בתזמון מושלם של חנק… אבל, איפה היינו? אה… לדבר, כן, יודע. אבל לא תמיד ידעתי שקט. הנקודה שבה המחשבות שלך פנימה, העיניים צופות במה שנמצא ממש ממול, הקשבה.
שם התחלתי ללמוד להשתמש במילים, כי… אתם מבינים? לדבר כולם יכולים, אבל כשאני בוחר להשתמש במילים, הן יהיו הדיוק המירבי, בשילוב של - מה שנכון, צריך, רוצה, מתכוון, מרגיש, רואה ומקשיב בהתאמה מדיוקת לשילוב מידות כל הערכים והאמונות שלך, שאת תמסרי לי מרצון.
ואז את נכנסת בדלת.
וראיתי… צפיתי בך, זיהיתי בך את הסימנים הקטנים שמעידים על מצב הרוח שלך, איך את מכווצת את האף פעמיים בכל פעם שעומד להגיע בכי, ואת מאבדת שליטה. ראיתי גם איך הקול שלך נשמע כשאת מתענגת על מילים ספציפיות.
והקשבתי… שמעתי כל צליל שיצא מהפה שלך, מהשפתיים המשורטטות שלך. ידעתי איך לנגן את הצלילים המדויקים לך, זיהיתי כל מילה שהביע צורך וידעתי להפריד את המילה שמעידה על רצון משתולל, המילים שהכי אהבתי לשמוע אלה היו מילים שמציבות כוונות… התענגתי עליהן. היה לי מובן שאת בידיים שלי, כי בכל פעם שהיית נופלת היית רואה איך אני בא להציל, לחלץ, לעזוב…… ולתת לך ליפול. גם זה קרה, כי לפעמים צריך להזכיר לך שנעים יותר בידיים שלי. היה לי ברור גם שאותם ידיים היו אלה שהקפיצו אותך כל כך גבוה, שהיו עוברות בך צמרמורות בעמוד השדרה, העיניים שלרגע מתגלגלות אחורה, היית בגבהים שבהם עילפון זו אפשרות שעלולה להתקיים, אבל בדיוק אז את נופלת, והנה הלופ, אני תופס אותך.
כן… אני אוהב לטעום מילים לפני שאני מגיש אותן, צריך לדעת איך להניח את הלשון בדיוק במקום שבו זה יפיק ממך צלילים של חוסר הכרה, או אפילו מודעות לעיתים. אני אהבתי לשחק עם התודעה שלך… זיהיתי כל נקודה שבה אהבת להיות לרגע קטנה וחסרת שליטה, או הרגעים בהם היית עוצמה מתפרצת של כעס, שידעתי להשתיק, ואת… את הכי אהבת את המניעה, את אהבת את התחושה הרגשית והמנטלית של לעמוד בקצה צוק העונג… ואז היית מונע ממך או אוסר עלייך, ברגע אחד כל מה שנשאר ממך זו השליטה שלי בך, שלי בלבד. הדרך להרים אותך שוב כל כך גבוה ובמהירות ש… גם אותה אני קובע… רק בשביל למנוע… ואז… את כבר זקוקה לזה, את נמצאת בנקודה שאת בוערת מתוך רצון לפרוק אנרגיה שמתפוצצת לך במוח כמו זיקוקים, אבל בדממה מוחלטת. כאן את בוחרת ללא שליטה ב… לבקש… במרחק קצר את עוברת לשלב שאת מרגישה את הצורך הבלתי נשלט להתחנן… ושם, אני מושך עוד טיפה, אבל אחרי זה מגיע מפל של שחרור עוצמתי של עונג שעוטף את כל הגוף שלך בזרמים, שממשיכים עוד ועוד… ניתוק.
ועוד יש לאנשים נטייה מוזרה כזאת לא להבין את מה שאני אומר… קטע.