כתבי עט

מניח לכבודך סימנייה

מכאן והלאה שלי הברירה

בהמשך אהיה זה שאקבע

אחזיק בך בצלילים של מנגינה

בעצם מה אני מדבר?

הרי אותם הידיים יתפסו גם במשבר

ילטפו יחבקו כל רגש אחר

ואולי זה בכלל לא סותר

אני משחרר

את נופלת אין מצנח את נטרפת משתגעת

אני עוד לא הרשיתי לעצמי לגעת

לא הרשיתי להחדיר בך שקט

את נופלת ושותקת

עוד רגע המציאות מכה בך

ואני הגעתי לאסוף את השברים

כל עלה כותרת שנפל

ואז אתן לך להכות שוב שורשים

וככה אתבונן בך

אפרוט לך על כל המיתרים

בין כל נפילה בין שיגעון

אייצר לך חלום ושמו חיים