לפני שנה. יום שלישי, 13 במאי 2025 בשעה 11:11
מניגנת כינור ברקע
וכאן אין כלום חוץ מהרגע
את מביטה אני שותק ואז לפתע
כאב זול עומד בפתח
יד מלאה ברחמים נשלחת לעברך
עיניים עצומות דמעה רכה נוזלת על לחייך
תעיזי רק לחשוב שהכל זה בדמיון
שאין מגע אין דמעות רק הלב מעיד על השברון
הכאב לאט פחות מורגש והדלת נטרקת
ואז לבד פתאום מגיע עוטף את הלילה בבדידות
כמה כבד פתאום הזמן שבא אז בקלות
מנגינות כינור ברקע
מעירות את המציאות ברגע
החושך מאיר את פנייך בלי צבע
כל זה לא נכון כל זה לא עלייך
את בכלל חוגגת סוף חדש בחייך
הדימיון הוא שלי על שבר כלי
על רעד שעובר בעצמותייך
אבל בעצם לא קרה דבר הכל מאחורייך
זה רק אני שנשאר
למרות שאת זו שנפלת על ברכייך
אני פותח את הדלת
אני זה שטורק אותה עלייך
אין דמעות אין דם או כאב
אבל בכל זאת השתנה צבע השמיים