לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 13:19
נייר צלופן מרשרש
נרות
עוגה גדולה
מוקפת חברים, משפחה
דמעות בעיניים
שימחה
התרגשות
מצאה לה את הקן הקטן שלה.
בחדר,
לבדה,
לפני או אחרי ככלות אותן שנים
ברכות מצהיבות
עלי כותרת קמלים
פותחת אריזה
ניר צלופן דהוי
לבה מדמם שם
סוגרת
נועלת בארון.
דמעות יבשות
כלום לא כואב.
מפציע השחר
צובע הכל בורוד
ורוד היא אוהבת
גם חיוכים ורודים אוהבת
לובשת את שימלת הנשף הכי מקסימה
מחשוף שלא משאיר הרבה לדימיון
גוף מושלם
חיוך ורוד - ורוד
יוצאת אל העולם.
בקופסאות עטויות צלופן
השאירה את לבה
הדימום רק גבר
9 חודשים של שימחה
ועוד
9 חודשים של החלטות
עכשיו היא יודעת :
לנצח.
רק לנצח.
ותמיד בורוד .
השאירה בארון את הטוהר
החום
האהבה.
לב קפוא
חיוך ורוד ורוד
זוהרת
מנצחת
בקזינו של החיים
היא תמיד מנצחת.
יהלומים מזוייפים
הכי הכי אמיתיים.
שלה.