חלומות מושלגים

מתבונן בה
עיניו מלאות הערצה
רואה את החיוך הממיס שלה
הלחץ בחלציו הולך וגובר
עוד מעט ויקרע את חולצתה
יקטוף בשיניו את התחתון הדק
יגלה את מקדשה

היא מביטה בו מחוייכת
מתענגת על הערצתו
שומרת נחשים שחורים
בינות לעפעפיים הצבועים
בינות לשפתיים הבוהקות

אישה של פיתוי
נחשים בתוכה
מערבלים את יצריה וחושיה
קח אותי מבלי לחשוב
קח אותי ..

אינה אומרת דבר
משחקת במילים
כמו היו בשבילה
קופסת האיפור שלה

ניחוח ההורומונים משתולל באוויר

נחשים מקיפים את נפשה
נחשים שמנים
של שקר ותעתוע
היא כבר לא יודעת
או
מרגישה

קח אותי..

יורד אל ירכיה החובקות אותו עכשיו
לשונו נעה בנתזי חשמל בגופה
היא משתוקקת
בוערת
נחשים אוחזים בכל גופה
מרעידים אותה

הסר כבר את עלה התאנה..
מבקשות עיניה בלי קול
הוא מפשיל את סודותיה
היא רועדת כולה

חבק אותי עכשיו.

פתאום רוצה להרגיש מוגנת

רואה את נחשי הבדולח בלבה
מבטו חולף על עיניה
רואה בה את כל אשר פחדה

משאיר אותה עם נחשיה.
סוגר את הדלת.


לא רוצה לדרוך על נחש,
לא איתך ולא עכשיו.