לפני 18 שנים. 3 במרץ 2006 בשעה 17:43
נמרחת בשנהב נשיותך
מתפנקת ושורטת כחתלתולה
נאבקת בדמעות
נמרחת בזהב עליבותך
חושפת חיוך מתקתק
מתחתיו ניבי הרשע
היד שהצליפה וחבטה אל תוכך
היא כעת
ידך.
ואת אפילו לא רואה.
נמתחת בהילת הניצחון המדומה
בכרית כבר אין דמעות
גם לא היו
שקר רכותך
שנהב של עור
מאופר בקפידה
מתי תלמדי לפצוע את העור
להביט אל קרבייך המשתוללים
מורחת את פנייך באיפור נפלא
מסתירה את הפחד
את ריקנותך
מביט בך משועשע.
אין צורך בשוט
או במגע.
גם מעולם לא היה.
