שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 12 במרץ 2006 בשעה 16:18

היי שלי.
לפלח את הפצעים המדממים בתוכך
ללקק בעדינות
את כל אותם סדקים
כשם שאני מחליק אל בין ירכייך
חופן את ראשי אל בין רגלייך אהובתי

לסלוח לך על כל אותן חולשות ושקרים
ולדעת שאת יודעת שאני יודע
לאהוב אותך בשל מי שאת
ולא בשל מה שאת.

לתת לך להניח את הראש בסוף יום ארוך
לפעמים,
בלי שאלות.
לא לעוץ לך עצות
לדעת שאת יודעת את הפיתרונות
וכל שאת צריכה, לעיתים,
הוא השקט שלי וחיבוק.

היי שלי.
את.
כפי שאת.
פשוט את.
על חיוכייך ודמעותייך
מבלי שאצטרך לרקום לך אותם
או לשמור אותם בקופסה
היי את
רק את.
פשוט את.

מלבדך,
לא רציתי יותר

מלבדך,
אין ולא הייתה עוד.

היי שלי.
את.
רק את.
על מי שאת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י