שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 13:18

נגוע
בחטא הכידון העצמי
אל הרוח המשתלחת בסערת דמי

נגוע
כמו ילד יתום בסופה
עומד בפתח הגן
כל האימהות כבר לקחו את הילדים
אספו אותם אל הבית החם

עומד ומצפה

היא לא באה

אם רעה
אם בוגדנית.

מאוחר,
בשלג הנגוע בכפור וכאב ובושה
מלטף את תכריכי הדממה
מתבוסס בתכריכי האשמה.

נגוע.

ורציתי כל כך.
ולא ידעתי איך
לאבד
אותך.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י