שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

חלומות מושלגים

''כמו פתיתי שלג נמסים
אל מול מראה קפואה
התעוותו ודהו
הדמויות , הפנים
לא נותר דבר
שיכחה עמוקה
ואין בלתה ''
לפני 18 שנים. 15 במרץ 2006 בשעה 14:15

כן, שפחונת
ילדונת אהובה
זה היה נהדר.
את עדיין מתכרבלת לך בפינה
רועדת מעונג..

שנתחיל מההתחלה?

כרעת על ברכייך
כל כך יפה
בחן פשוט
הולם את המבט הכנוע שלך
ביקשת
בנימוס
להיות לי לשפחה
לילדה אהובה

ביקשת ממני לאלף
רצית לציית, לשרת, לספק.

התרווחתי לי על הספה הגדולה
תוהה מה לעשות בך,
שפחתי החדשה
מביט בך מסופק
משועשע

יורדת על ברכייך
מושך אותך בשערך
בפראות אליי
את רוצה מין כוחני
מפלח את רחמך ונפשך
כזה שלא משאיר מקום לשום ספק

הכל ברור
וחד.

כמו תער.

ואז ביקשת,
מאסטר....דם...

העדפתי לפלח את כולך
ולאחוז בגרונך
אני יודע כמה זה עושה אותך רטובה
שפחה קטנה
זונה תמימה...

ציפית, ייחלת, התחננת שאפצע אותך.
במקום זאת,
לקחתי את האולר וחוררתי בבשרי חור
''תשתי''
''תשתי את הכל''
הדם שלי התערבב לך עם הדמעות שלך
ועם הלחות המתוקה שהתפשטה בך.

לא הרשיתי לך לגמור.
עדיין לא, שפחה שלי.

רציתי שתקראי באוזניי כמה מהפסוקים שלי.
אלוהייך אני
ואת
מלכתי שפחתי

כדי שיהיה אלוהים, צריך שיהיה קהל מאמינים
וטקסים..
גם אם בקהל יש רק מאמינה אחת
בזכות אמונתך
אני אלוהייך עכשיו

ואת לי
למלכה
לשפחה
אהובה
ילדה
זונה קדושה
בתולה טמאה

ועדיין לא חיללתי את תומתך..


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י