לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

עלילות אילונה

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 9 בנובמבר 2025 בשעה 9:26

הוא הגיע לתת לי נשיקה בעבודה לפני שעולה הביתה.

וזה מה שהנשיקה שלו עשתה לי 🥰

האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 6 בנובמבר 2025 בשעה 4:00

אין משהו שאני אוהבת יותר מלבזבז כסף שאין.

והינה שופינג il שלום !

ביי 2000 שח 

ושלום 

לשלושה זוגות מגפיים של ריפליי, שלט חדש לפלייסטיישן,

ובגד ספורט בצבע סגול נדיר !!!

ושלא נדבר על בגד לטקס שבדרך אליי. 

 

 

לפני כחצי שנה. יום ראשון, 2 בנובמבר 2025 בשעה 6:40

חמישה חודשים מאז שהכול התחיל.
חמישה חודשים של אהבה, של טירוף, של צחוקים באמצע הלילה ושל שקטים שמרגישים כמו בית.
חמישה חודשים שבהם הוא לא רק הגבר שלי, הוא העולם שלי.
היו לנו רגעים של שלווה, היו רגעים של אש.
לילות חמים, חיבוקים שלא רציתי לעזוב, נשיקות שמחקו כל מחשבה אחרת.
היו גם ימים פחות קלים, אבל תמיד חזרנו, כי שנינו יודעים שאין דבר בעולם שמשתווה למה שיש בינינו.
הוא יודע להרגיע אותי במבט אחד, להצחיק אותי כשאני על סף דמעות,
ולגעת בי בדיוק במקום שבו הלב שלי צריך מגע.
אני אוהבת איך שהוא מסתכל עליי, איך שהוא רוצה אותי, איך שהוא שם אותי תמיד בראש.
חמישה חודשים, וזה רק ההתחלה.
עוד כל כך הרבה רגעים, חיבוקים, טיולים, ארוחות משוגעות, סופי שבוע שלמים רק שלנו.
ועוד אינסוף לילות שבהם אני נרדמת בזרועות שלו בידיעה אחת ברורה,
שאני שלו.
ושזה בדיוק המקום שלי.
תודה לך, אהוב שלי, על כל רגע, על כל נגיעה, על כל פעם שאתה מזכיר לי כמה אני אהובה.
אני שלך. תמיד.

האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום שישי, 31 באוקטובר 2025 בשעה 11:52

זה נהיה יפה יותר מיום ליום ❤️

האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 29 באוקטובר 2025 בשעה 15:07

סתם כי אני שווה !

האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום רביעי, 29 באוקטובר 2025 בשעה 5:12

יום שבת ערב.
נרדמתי קצת.
לבשתי בגד גוף תחרה בצבע סגול מושלם.
הוא הגיע העיר אותי בנשיקות נעימות.
בלי לבזבז זמן ישר הפשיט אותי שיהיה לו גישה נוחה לכולי.
כיסה לי את העיניים, קשר אותי למיטה ידיים ורגליים בפיסוק.
הכין את הצעצועים שהוא רצה להשתמש בהם, מוט סגול ודילדו של דרקון.
הוא התחיל לתת לי ביסים בירכיים הפנימיות ביסים חזקים שגרמו לי ליילל מכאב ולהתפתל.
בין ביס לביס ירד לי מצץ לי את הדגדגן בעדינות.
דחף לתוכי את האצבעות, הכאב הרטיב לי את הכוס כל כך.
"איזה זונה חרמנית ורטובה יש לי" הוא לחש.
הוא התחיל לזיין אותי עם האצבעות שלו התענגתי מכל שניה.
הביסים לא הפסיקו. הוא עלה למעלה נתן לי ביסים בבטן בחזה.
והכוס שלי רק נהיה יותר ויותר רטוב, כל מגע שלו הטריף אותי.
הוא התחיל לשחק עם הזין שלו על הדגדגן שלי להטריף אותי עוד קצת, הכניס אותו רק קצת לתוכי, והוציא.
אני קשורה ולא יכולה להיצמד אליו ואני רק שוכבת ומייללת כמו כלבה מיוחמת לזין שלו.
ואז הוא חדר לתוכי והתחיל לזיין אותי להטריף אותי שיחרר לי את הרגליים קיפל אותי וזיין אותי חזק כמו שאנחנו אוהבים .
המשחק הזה הדליק גם אותו כי גם הוא לא הצליח להחזיק את עצמו ופשוט התפוצץ בתוכי ומילא אותי בזרע חם.
הוא יצא מתוכי הכניס לי את הזין שלו לפה שאני אנקה אותו מהמיצים שלנו.
המשיך לשחק לי בחור הצמיד לדגדגן שלי את המוט הסגול והכניס לתוכי את הדרקון זיין אותי איתו.
ואז הרגשתי את האצבעות שלו נכנסות לתוכי הוא התחיל להזיז אותם בתוכי, והמוט הסגול רוטט על הדגדגן שלי ופשוט התפוצצתי גמרתי והשפרצתי כמו מטורפת בקולי קולות.
נשכבנו התחבקנו נרגענו.
אני אוהבת להיות שלו.
אוהבת שהוא משתמש בי איך שהוא רוצה.
אוהבת שהוא משחקים בחורים שלי.
אוהבת שהוא משאיר עליי סימנים.
אוהבת להיות הקנבס שלו, שהוא משאיר עליו את היצירות שלו.



האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום שבת, 25 באוקטובר 2025 בשעה 14:40

אני אוהבת את התחושה הזו של להיות שלו, באמת.
להפקיר את עצמי בידיים שלו, לדעת שהוא יחליט איך, מתי וכמה.
אוהבת שהוא משחק בי, משחק בחורים שלי.
כשהוא נוגע בי, אני מרגישה את הלב שלי נמס.
יש בו גם עדינות וגם כוח, וגם כשהוא קשוח, יש שם אהבה, הגנה, שלמות.
אני אוהבת להיות שלו.
להרגיש נחשקת, מוערכת, נאהבת.
להיות הצעצוע שלו, החורים שלו.
וכשאני בידיים שלו, אני בדיוק איפה שאני רוצה להיות.

הצעצוע שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום שישי, 24 באוקטובר 2025 בשעה 2:31

יש אהבות שעוברות לידך, ויש אהבה אחת שמגיעה, מסתכלת לך בעיניים, ומשנה את כל מה שחשבת שאת יודעת על אהבה.
ככה זה איתו.
מאז שהוא נכנס לי ללב, אני לא אותה אישה.
הוא הפך לחלק ממני, מהיום שלי, מהמחשבות שלי, מהחיוך שלי.
אני אוהבת אותו בכל נים בגוף שלי.
אני מעריצה את הדרך שלו, איך הוא עומד מול העולם, איך הוא נלחם, איך הוא נשאר חזק גם כשקשה.
יש בו שילוב מושלם בין עדינות לכוח, בין שקט לעומק, ואני מוצאת את עצמי פשוט מסתכלת עליו ומרגישה, זה הבן אדם שלי.
אני רוצה אותו לא בגלל מה שהוא נותן לי, אלא בגלל מי שהוא.
אני רוצה להיות לצידו, לתמוך בו, להרים אותו כשהוא עייף, לחבק אותו כשהוא שותק.
יש בינינו משהו שהוא מעבר למילים, חיבור של נשמות, של תחושות, של לב שפועם באותו קצב.
כל יום איתו הוא מתנה.
כל בוקר שאני מתעוררת וחושבת עליו, אני מרגישה שיש לי בשביל מה לחיות.
אני מאמינה בו, באמת.
בדרך שלו, בלב שלו, בטוב שבו.
גם כשהוא בספק, אני שם להזכיר לו כמה הוא מדהים, כמה הוא ראוי, כמה אני גאה בו.
זו אהבה שלא מחפשת דרמות, לא צריכה הוכחות.
זו אהבה שקטה, עמוקה, אמיתית.
אהבה שבנויה על אמון, על כבוד.
אהבה של בית, של שלווה, של "אנחנו" אחד גדול.
והכי חשוב, אני יודעת שזכיתי.
זכיתי בגבר שהוא גם אהוב, גם חבר, גם השראה.
והלב שלי, פתוח, שייך, שלו. 

האישה שלו 💜

לפני כחצי שנה. יום חמישי, 16 באוקטובר 2025 בשעה 7:22

יש לי פחד כזה בלב.

פחד לאבד אותו.

פחד שאני לא מספיקה לו.

פחד שיום אחד הוא יקום וירגיש שדי, שזה עבר לו.

פחד שהוא ימצא מישהי אחרת שתרגש אותו יותר.

אבל יש לי גם פחד אחר,פחד שהוא לא יספיק לי.

שאני ארצה יותר, שאתגעגע למשהו שאין לי מילים להסביר.

 שהוא לא יעמוד בקצב שלי, בקצב של התשוקה שלי, של הצורך שלי.

ואני אסגר, בדיוק כמו שקרה לי עם הגרוש שלי.

אני נלחמת בזה, כי אני יודעת שהוא לא הוא.

הוא לא ההוא שגרם לי להתנתק לאט־לאט מעצמי.

הוא אוהב אותי באמת, אני מרגישה את זה בכל נגיעה שלו.

אבל הראש שלי לפעמים מבלבל אותי,
זורק אותי אחורה.

מעלה פחדים ישנים שאני לא מצליחה להשתיק.

ואז הוא מסתכל עליי,
שם לי יד על הפנים, מנשק אותי כאילו הוא קורא את המחשבות שלי.

וברגע הזה הכל נרגע.

אני מרגישה שוב שאני שלו,שהוא רואה אותי.

עד הפעם הבאה שהמוח שלי יתחיל להשתולל.

עד הפעם הבאה שהאהבה הזאת תכאב לי מרוב שהיא גדולה.

כי היא באמת ענקית.

כזאת שאוכלת אותי מבפנים,שמפחידה ומרגיעה בו זמנית.

ואולי זה מה שעושה אותה אמיתית.

לפני כחצי שנה. יום שישי, 10 באוקטובר 2025 בשעה 13:53

בוקר שישי.
אני מתעוררת לאט לאט, הוא שוכב לידי ואני שומעת את הנשימות שלו, נהנית מכל רגע שלנו יחד, מכל רגע שאני איתו אפילו אם זה בשינה.
יצאתי לרגע מהחדר לעשות פיפי, לסדר קצת את עצמי. צריך להתחיל להתארגן לעבודה.
חזרתי לחדר והתחלתי להעיר אותו. טיפסתי עליו, וישר הרגשתי איך הזין שלו קשה כמו אבן.
אחחח, הזקפת בוקר, אני אוהבת אותה כל כך.
אני מנשקת אותו בלחי, בשפתיים, בצוואר, מלא מלא נשיקות קטנות.
ואז הוא לוחש מתוך שינה:
"אנחנו לבושים מדי."
"גם אני חושבת ככה,"
אני עונה לו.
אני ישר יורדת ממנו ומורידה את התחתונים שלי, ואז מורידה גם לו.
הזין שלו כל כך יפה, קשה, מבריק.
אני מתחילה ללקק לו את הביצים, ללקק לו את הזין לאט לאט, להרטיב אותו.
ותוך דקה עליתי עליו והחדרתי אותו לתוכי. הוא החליק פנימה בקלות ומילא אותי עד הסוף.
התחלתי לרכב עליו כמו שאני אוהבת, לשמוע את האנחות שלו. רעשי רטיבות מילאו את החדר.
אני אוהבת כשהידיים שלו מטיילות עליי, תופסות אותי חזק במותניים ומצמידות אותי חזק עליו.
"אני גומרת, אדוני,"
אני לוחשת, ומתפוצצת עליו תוך שנייה.
ושנייה אחריי גם הוא מתפוצץ בתוכי, בגניחות חזקות ומהנות.
ניקיתי לו את הזין מהמיצים שלנו, כמו שאני תמיד עושה.
"אחח, זה היה טוב כל כך."
אני אומרת.
קמנו מהמיטה, צחצחנו שיניים, התלבשנו.
הבאתי לנו לנשנש משהו לפתוח את הבוקר, קשקשנו קצת, הצקנו אחד לשנייה כמו תמיד.
ובדיוק שבאנו לצאת מהבית, רציתי לדחוף לו קצת את היד למכנסיים, להרגיש קצת את הזין המושלם שלו, כי הלילה הוא לא ישן איתי ואני אתגעגע מאוד.
יש לו ג'ינס מעצבן עם כפתורים במקום רוכסן, אז לא הצלחתי לפתוח אותם. כבר התבאסתי לשנייה שלא הצלחתי להגיד לו ביי כמו שצריך.
הוא שאל:
"מה קרה? מה רצית?"
אמרתי:
"רק רציתי להגיד לו ביי… לגעת בו קצת."
הוא פותח את החגורה ואת הכפתורים, ומכניס את היד שלי לבפנים.
כולי מתרגשת, נוגעת בו בהתרגשות, מלטפת, ואז אני מתחילה להרגיש איך הוא מתקשה לי ביד. נדלקתי תוך שנייה.
הוא אומר:
"יאללה, בואי לעוד סיבוב."
נעמדתי בדוגי על הספה, בזמן שאני מחזיקה את המשענת. הורדתי מהר את הג'ינס ואת התחתונים, והוא חדר לתוכי והתחיל לזיין אותי חזק ומהר.
הגניחות שלי היו חזקות, זה היה נעים כל כך.
הזין המושלם שלו מילא אותי עד הסוף.
ואז הוא גמר בתוכי, בשאגות, נצמד אליי עד הסוף, שלא אפספס אף טיפת זרע ששייכת לי, למיכל זרע שלו.
לבשנו את המכנסיים ויצאנו מהבית, אני לעבודה והוא הביתה.
היה לי כיף כל כך להסתובב ולהרגיש איך הזרע שלו נוזל ממני.
להרגיש שאני שלו. עד הסוף. ולתמיד.

אוהבת אותו 💜