הייתה לי חברה טובה. היינו חברות במשך חמש עשרה שנים.
חשבתי שהיא חברה טובה, אף פעם לא שמתי לב לשיפוטיות שלה, לזלזול שלה בי, לחוסר האכפתיות... שתבינו, אני חברה מושלמת אני משלימה, אני דואגת, אני תמיד שם אם צריך אותי...
כאשר התחיל התהליך של הגירושין שלי, היא פשוט התפוצצה יותר ממה שהייתה גם ככה... התחילה לשפוט אותי על כל בחירה שלי. כאשר חזרתי לבדסמ היא כמעט וניתקה קשר איתי.
אני כרגע נמצאת במקום שאני לא מכניסה דברים רעים לחיים שלי. אני חיה את הרגע, נהנית מכל שנייה, ומי שלא עושה לי טוב פשוט לא נמצא בחיים שלי... ותאמינו לי, אני כל כך נהנית להיות לבד, כל כך שקט לי...
אז לפני כמה ימים החברה גילתה שהיא בהריון, ואני, כמו חברה טובה, ישר רצתי איתה לבדיקות ואולטרסאונד...
הדבר הראשון והמשפט הראשון שקיבלתי ממנה: "את נראית רע, מה יש לך? לכי לקוסמטיקאית שתעשה לך טיפול, מה נסגר איתך?" חברה טובה, כן?
אני כרגע נמצאת בתקופה שאני הכי שלמה עם עצמי, אני הכי מאושרת ואני הכי סקסית ויפה מאז שאני זוכרת את עצמי, ולקבל משפט כזה מחברה הכי טובה זה פשוט פגע בי נורא.
הגעתי לשלב שפשוט אמרתי לה שאני לא יכולה להיפגש איתה, שהיא מורידה אותי ועושה לי לא נעים.
ומה קיבלתי בתשובה: "לא צריך, יש לי מספיק חברות חוץ ממך..."
ויש גם קצת אור בכל הסיפור הזה .. מצאתי חברה , חברה טובה בחורה מהממת שהיא פשוט מרימה לי ואני מרימה לה חברה אמיתית שלא תשפוט אותי ולא תוריד לי מישהי שאפילו לא חשבתי שאני אתחבר איתה ככה אבל זה קרה ...
תודה לך שאת קיימת בשבילי תודה שהכרתי אותך ואת משלימה לי את החתיכה החסרה בלב שלי תודה !