יומנו של מאסטר לייט

עצם הידיעה הזו גורמת לי לתחושה נעימה בזין.
הוא לא ממש מתקשה, זה יקרה אחרי שתבואי.
אבל כבר עכשיו יש מין זרם עדין של דם.
אני יודע שתבואי.
תקראי את הכל מהתחלה ועד הסוף.
וגם את התגובות.
ותיבהלי.
אחר כך תהיי צינית.
ואז משועשעת.
ואז מהורהרת.
בסוף לא תהיה לך ברירה אלא לומר משהו.
פשוט לא תתאפקי.
ואני אפצח אותך, אקלף אותך, לאט ובהדרגה אבל בידיים בטוחות.
היעד המבוצר שלך, המבוצר לכאורה, ייפתח בפניי.
כמו שהפה שלך ייפתח כדי לבלוע את הזרע שלי. פשוט ככה.