יומנו של מאסטר לייט

אני לא בן אדם קל, אבל את אמורה להכיל את זה.
אם יש לך ספקות או חששות, זה מובן, אבל זה לא האישיו.
אם את מרגישה רטט קל בין הרגליים רק מהמחשבה שתוכלי לענג ולספק אותי בכל דרך שאבחר, כנראה שאת בדרך הנכונה.
בתחילתה של הדרך, כמובן.
זה יהיה מסע ארוך של אלף מילים ומילין.
את תצטרכי להיות שם.
כפופה, שפופה, מוכנה לספוג ולספוח ולקבל.
אותי. בכל פורמט שאבחר.
האם תהיי מסוגלת? אני אתן לך חיזוקים, אבל אם אין לך את מבנה האישיות הנכון, המדויק, כמעט מתמטית, יכול להיות שאין טעם.
עד כמה את מוכנה להיות חשופה?
פגיעה?
עירומה?
עד כמה את יכולה לוותר על עצמך. למסור את כל כולך. האם יהיה בך את העוז להסיר את בגדייך, הגשמיים והרוחניים, למען מטרה נשגבת והתעלות רוחנית.
את מסוגלת?