יומנו של מאסטר לייט

אני לא יודע האם ועד כמה אני מתאים לכלוב.
כלומר, אין פה אף שומר וירטואלי שביקש ממני לצאת, זה הכל עניין של תחושה.
אני לא בטוח שההגדרה מאסטר הולמת אותי.
בחיים האמיתייים (יש חיה כזאת?) דומני שההגדרה "מתחלף" מעט יותר הולמת.
למעשה, סקס לא היה חלק אינטגרלי מדי מהחיים שלי עד לפני, מממ, שנתיים נניח?
כן, חשבתי, פינטזתי, אוננתי. אבל לא הייתי יצור מיני.
ואז התחילו להתנפץ אצלי אי אלו טבואים. ונחשו מה? זה היה כיף בעליל.
מסתבר שסקס יכול להיות דבר ממש ממש ממש (סליחה על ההיסחחפות) עניין מענג.
עם הפרטנרית הנכונה וכללי המשחק המתאימים, זה גורם לא רק לאורגזמה פיזית אלא גם לסיפוק מנטלי.
ידידתי מ', שזכתה באחרונה ללינק לבלוג, אומרת שסקס לשם שמיים, כלומר ללא מערכת יחסים רגשית, הופך אותך לבהמה.
חשבתי הרבה על המשפט הזה בימים האחרונים.
אני לא יודע עד כמה אני מסכים איתו, למרות שאני בהחלט מחבב ומעריך את מ' ואת דעתה (וגם אוהב לעשות איתה דברים מסוימים, אבל זה לא ממש אקטואלי או רלוונטי).
וחוצמזה, צר לי צר, אני חרמן ביותר.
סתם, ידע כללי כזה.