לעומק של התחושה
הכאב כמו הגשם מחלחל אחרי שנגמר
תנסי לרצות אותי
להתחנן... לצרוח לכרית
לבעוט ברגליים ולמשוך את הסדינים
מיותר.
כמוך.
מותרת לי ואסורה במיטתי
תרדי נמוך תציעי את כולך
את כל החורים שלך.
תצמידי לחייך לנעל שלי ותנשקי אותה
לא תעזי להביט בפניי
מפוחדת מבועתת מהכאב
אני ניזון ממנו, מהלעג לך, מהבדיחה שאת.
אני הרוע של החלומות שלך, הפנטזיות הכי רעילות שלך
התממשתי
באתי
לקחתי אותך לזרועותיי
ושם נמסת לי בשניות
הפכת למים גועשים לרטיבות עמוקה על סדינים
את נוטפת חוצפה ובכי
דיסוננס מייבב שרק רוצה שיצילו אותו
אבל אף אחד לא שומע ולא ישמע
יש רק אותי שרוצה שתצרחי חזק יותר
עד שתאבדי את הקול
שתנסי לצעוק ולחישה פתטית תישמע בחדר
"בבקשה דיי.. בבקשה דיי"
השיער שלך נמשך לאחור כל הגוף מתעוות מתקמר
את פוגשת בעיניים שלי
פלדה רותחת
את רואה שאני לא בשפיות
מוטרף מהמזון שאת
רוצה עוד ועוד המון..
ואז:
אז תראי את המבע מתרכך כמו השמש שעולה בבוקר
החושך מתבהר
עיניים טובות
זה אבא שבא לחבק אותך לעטוף אותך
לנשק אותך ולכסות אותך
לוקח אותך לידיי, מלטף בעדינות
מביא לך מה שאת צריכה אבא יודע הכל.
מרים אותך מכורבלת בזרועותיי
מזמזם מנגינה שמרגיעה אותך
שם לך את השוקולד שאת אוהבת בפה ומלטף את הלחיים האדומות עם היד הגדולה שלי
את מתפרקת בבכי שמטלטל אותך
ואני מצמיד אותך אליי שתנשמי הכל
תרחצי את הנפש שלך בדמעות ליבך שזוכר את הכאב
את הפחד
את ההשפלה
את המקום הטבעי שלך העולם הזה
בידיים שלי