בגמרא זה ביטוי לאנאלי
האשה נקראת שולחן - פעם ידעו להחפיץ כמו שצריך.
כיום אנאלי נראה כמעשה שבשגרה - הופכה ועושה בה כרצונו, לי אישית לא יצא אפפעם, בעצם יותר מדוייק יהיה לומר לא נכנס, ככה זה כשאלוהים מת על סתלבט.
היכולת האנושית להיחדר מכל וכל תמיד עוררה בי השתאות, זה גם אקטואלי בעידן בו נשים וגברים מפקירים את גופם לממשלה שהופכת אותם ועושה בהם כרצונה, זו לא קריאה למרי זו קריעת תחת.
ואם באקטואליה עסקינן:
חג שני הוא התאריך בו נבקע הים, ים סוף כמובן (איזה שים יומרני לעוד ים) - באותה גמרא הנ"ל מובא שקשה זיווגו של אדם כקריעת ים סוף ומן הסתם זה קשה כי צריך קודם ללמד אותה שהיא שולחן ואז גם להפוך אותה ולעשות בה כרצונו... אכן אם זה לא קשה לא ייבקע הים,ולא יילכו בתוכו בחרבה.
תמיד אהבתי לערבב קודש וחולין, קצת כמו הלכות נטע רבעי (למביני לכת), אבל בתור בן לעם סגולה שאוהב להסתובב עם סימנים ממעשה האהבה של אלוהים בהם, אני מוצא את התורה קינקית בטירוף... מניח שזו הסיבה שמיניות היא גורם משמעותי לשמיניות באוויר (משחק מילים גיחי גיחי) בציבור החרדי.
ועכשיו ברצינות:
חגי ישראל הם תאריכים מטאפיזיים שבהם לפי מצב גרמי השמיים ומערכות השפע מורידים שפע מיוחד ומייצרים הזדמנות חוזרת כל שנה להשיג התקדמות חדשה.
פסח שני גם הוא כזה.
מאחל לכולנו כולל את שאר העמים לחוות חג של קריעת ימות הסוף שחווינו השנה, לעבור בביטחון במקומות בהם חששנו להיכנס למים וראינו את הסוף
חג שמח