הם שניה אחרי סקס סמיך. ככה היא קוראת לסקס שמערבב לתוכו את כל מה שאפשר להשליך, תשוקה ופחדים וחיבור חזק שמסרב להפרם כבר שלושה חודשים. היא זהירה כל הזמן, אבל גם יש דברים שהיא מתחילה להתיר. לא אכפת לה שהוא יודע לפני, דברים שהיא מרגישה ומעז להגיד אותם בקול. בד״כ כשגברים מניחים עליה הנחות היא מנערת ככ מהר, כמו כלב אחרי מקלחת, מפזרת מים בכל הבית רק שלא תידרש למשקל ששמים עליה. עם ג׳יימס לא אכפת לה להיות לא פוטוגנית, הוא מביט לה בפגמים ומחייך. איתה.
הוא אמר- ״אני הולך לזיין אותך חזק. אני צריך חזק. את צריכה חזק?״ היא ידעה שהוא מצפה ל- כן ולא התחשק לה שקר. לחשה לו- ״אפשר נעים?״
והגוף שלו נמס בצדדים. אסף אותה, ליטף אותה, נישק, ליקק טיפה אחר טיפה מתחת לשדיים הכבדים שלה. פעם אמר לה- ״הציצים שלך, לא יכול עם הציצים שלך.״ והיא לא הפסיקה לצחוק- ״למי יש ציצים? הם ככ שדיים. אתה לא מבין כלום.״ והוא הפך אותה על הגב ולא הפסיק למצוצ את הפטמות שלה, שהיו קטנות באופן מפתיע, ביחס לגודל השד.
היא מקריאה לו בוקובסקי, רגע אחרי שגמרו. פעם כשביקש לדעת משהו קינקי או מוזר עליה, סיפרה לו שהיה לה גבר שכל מה שרצה ממנה זה שתקריא לו ספרות אירוטית או לא. הוא לא נגע בעצמו, האיש הזה, בזמן שהקריאה לו סיפורת, אבל זה העמיד לו את הזין והקול שלה מקריא מילים של סיפור הפך מיני. אח״כ האיש הזה סיפר לה שיש לו 4 נשים במקביל ולכל אחת ייעוד אחר בהגשמת הפנטזיות שלו. הוא היה פסיכולוג. וג׳יימס צחק- ״את כבר יודעת את דעתי על מקצועות הטיפול״…
הוא מתפתל למטה, בדרך אל הכוס הרטוב שלה. לא משנה מתי, היא רטובה אליו. הוא עוד לא מעז לספר לעצמו, אבל זה הדבר שהכי מושך אותו אליה. הרצון שלה. שלא מסתתר, שהיא לא יכולה להחביא.
פתאום מהבחוץ עולה ריח של יערת דבש והוא מתערבב עם ריח המיצים שלה, זה מעביר אותו על דעתו. הוא רוצה אותה כמו שלא זכר שאפשר. רוצה לחפור בתוכה, כוס, נפש. הכל מתערבב. היא מלמדת אותו שהיא קוראת לזה סקס סמיך, זה מוצא חן בעיניו.
גם כשהיא קוראת לו בוקובסקי, כשאצבעות כף רגלה השמאלית האדומות, עמוק בפיו, זה מוצא חן בעיניו.
הייתה חולמת על גברים ויום למחרת היו מוצאים אותה. בהודעות. בעיניים. במגע אקראי על מותן.
מעביר בה חשמל.
היא הרגישה איך הוא מתמוסס לה, היא גם ככה גדולה על רובם, רואה להם את העלבונות. מייצרת אינטימיות כמו שנשים אחרות מייצרות תשוקה.
זה מבלבל את הפרומונים. משתיק את הרגיל ואז מעורר את כל מה שלא נוגעים בו לרוב.
ולרוב הם מתמוססים. גם הוא.
היא הייתה בטוחה שהוא אחר. המילים שלו, כך חשבה, ראו אותה.
הוא שאל- את מבינה? והיא ענתה, חצי בחיוך, בגוף אני מבינה.
מה היא מוכרת לי, עבר לו הרהור, ולמה אני קונה?
אבל היא כמו סם והגוף שלה לבן ומסעיר בו יותר ממה שמוכן להודות.
הייתה מוזה מספיק פעמים בחייה. רצתה להיות יותר מקונספט.
אולי כבר לא תהיה. עוד איש נושר ממנה.
בטח הלילה תחלום עליו והוא יופיע בהודעת טקסט שכולה שירה על כמה הוא רוצה ולא יכול.
היא תאסוף רגע את עצמה ותהיה בשבילו. גם עליו היא כבר גדולה אבל הוא הרגל שקשה להיפטר וגם יש לה איזה עניין עם התמכרויות. אם זה לא בקצוות זה כנראה לא מעניין.
על כביש ירושלים- תל אביב דוהרת הרנו של נולה. המד מראה רק 107 קמ״ש אבל הגוף שלה במאבק עם חוקי הפיזיקה. היא לא יכולה להגיע לביתה מהר מספיק, מרגישה כאילו הכוס שלה מנהל את כל שאר האיברים. ג׳יימס ביפן. הוא סוגר שם עסקאות ובין לבין לא מפסיק להתקשר והיא יוצאת מהמשרד אל הרחוב בכל פעם. מדברים כאילו רגיל, הוא ממסעדות מיוחדות שמגישות תמנונים והיא פוסעת על מדרכות, לא דורכת על הקווים. שומעת איך הוא מגדל אצלה חרמנות. מספר לה כמה הוא רוצה אותה ואיך. היא בולעת את המילים שלו, במקום אוכל.
היא בכלל לא בשבילה ביום הזה, מהבוקר כשהעיר אותה, חודר לה לחלום בפראות. רוצה להרגיש אותה- מבקש ממנה להתפשט לגמרי ובכלל לא מדבר על הבגדים שמחבקים לה את הגוף. הוא רצה את הנפש.
כבר כמה זמן, הוא צייר לו מטרה- היא תהיה שלו. הוא עוד לא יודע איך אבל הוא מרגיש שהיא נוזלת לו גם כשהיא מראה התמסרות מוחלטת. הוא מרגיש שפטר מתנקה לה מהצינורות אבל היא לא מחליפה אותו בו, רק יוצרת חלל חדש. הוא כותב אצלו במח- ״אני צריך להיות חכם, למקם את עצמי במרכז הבטן שלה, איפה שמתחילות כל התשוקות ומשם לשלוח גרורות לשאר הגוף. לכבוש.״
אז הוא מזיין אותה עם הקול שלו והמילים שלו והיא מרגישה איך הזין שלו מזיין לה את הלב. והיא אומרת לו, למרות שזה מוזר ואין שום מגע זה הכי קרוב שהם הגיעו לאינטימיות.
וכל היום הם ביחד והיא שולחת לו את Big In Japan
בביצוע ששמעה לא מזמן וזה מפרק אותו. הוא לא נושם. איך היא מצליחה לקחת אותו למסע שחשב שאף אחד לא יכול להצטרף אליו. מסע אל עצמו. ולא רק שהיא מצטרפת בכזו פשטות טבעית, היא מאפשרת לו את המסע הזה. מחזיקה לו את היד לאורך כל הדרך. אמיצה.
היא דוהרת חזרה הביתה, לגעת בעצמה, כל הדרך הוא מדבר אליה מין. בוטה. ומילים לא מתפשרות אבל מלאות בקירבה מזיעה. התחתונים שלה ספוגים. והיא שותקת, מקשיבה לו והמילים היחידות שנשמטות לה מהפה זה הדקות שנשארו לה עד שתגיע הביתה.
פטר היה אוסף אכזבות, כמו אגרן עיתונים. כל הנשים שלא תהינה לו, העבודות שכבר לא יזהר בהן, השמחה שלא ירגיש. אבל נולה היתה האכזבה הגדולה מכולן. הוא החזיק בה מגיל ככ צעיר אבל היא תמיד הצליחה לחמוק. הוא לא הרפה. זבוב שחייבים ללכוד. נולה לא רצתה שישחרר ממנה אבל מעולם לא הראתה לו.
בפעם הראשונה שג׳יימס שומע על פטר הוא מזדעזע ומקנא אבל בעיקר גדלה אצלו אובססיה אל האיש הזה שלא מכיר, אבל מבין מיד שיש פה סיפור אחר. שהוא סיבה ותוצאה. שהוא זה שאיפשר את נולה, עיצב אותה. ברור לו שדרכו יבין עליה את הדברים שהיא לא מגלה לאיש. כמעט לא לעצמה.
הוא מבקש ממנה באחת מהשיחות שלהם לדמיין שהיא עכשיו עם פטר, מקשיב לה טוב טוב כשהיא נוגעת בעצמה איך האנחות נהייות חדות כמו של חיה. היא מספרת לו על הרטיבות שלה ונותנת לו לשמוע, מעולם לא הייתה ככה רטובה עבורו. והוא מוצף בסלידה וקנאה ורצון גדול יותר להפוך אותה לשלו. מעולם לא קינא לאשה. היא מוציאה ממנו רגשות שלא פגש. הוא מכדרר את הרגשות ומניח בצידי המוח כדי שלא יפריעו לנשימה.
הוא רוצה להעלים לה את פטר מהגוף. מהזכרונות. הוא מתעסק בזה, שואל אותה שאלות עליו. מבקש ממנה לשלוח לו שיחות ביניהם. היא מספרת לו שכשפטר רוצה אותה הוא שולח לה הודעה ובה נקודה. בלי כלום אחרי. נקודה והיא באה אליו, פתוחה, רוצה, מתרגשת.
היא צוחקת- ״אתה מתאהב בו.״
הוא מרצין- ״אני שונא כל דבר שקשור בו. את מעניינת פה. זה הכל עליך״
ושניהם יודעים שהוא קצת משקר וגם היא. קצת. משקרת. כי היא אומרת לו- ״אתה הגבר היחיד שמסתובב לי במחשבות״ אבל כוח ההרגל וכוחה של התמכרות משאירים את פטר בקצוות של המחשבות. אם תשחרר אותו תשחרר את עצמה וזו כבר סכנה אמיתית.
בלילה, מאוחר, הוא כותב לה הודעה שתפתח רק בבוקר: ״רק אומר לך, את בלב שלי.
הוא שולח לה כרטיס מוטען 400 ₪. מתנה לחג. ״תקני שמלה כחולה?״- הוא שואל. היא לא מבינה את המחווה, אלו ימים ראשונים של היכרות ושל אביב. שניהם מגששים והחג הגיע, היא מספרת שתתנתק לכל הפסח. יש לה משפחה ודברים שסוגרים לה על הצוואר. הוא מחניק אכזבה ורק כותב- ״גם אני נוסע למדבר. אחשוב עלייך. ותקני שמלה שתיזכרי בי.״
״יהיה פה זמן להרהר״- היא חושבת כשמעבירה יד על עשרות בדים בחנות גדולה מדי. אין שם אפילו שמלה אחת כחולה. מה היא עושה איתו מה היא עושה לעצמה? פוגשת איזורים מסוכנים בעצמה וזה ששיחררה הסכמה, לא לוקח כלום מהפחד. היא יוצאת מהחנות ללא שמלה לחג. אולי זה סימן, הראש שלה זורק מחשבה שעושה סדר. בא לה הרמוניה.
ומתחיל חג. היא מציירת, ורוקדת. פתוחה כמו שלא הייתה מעולם. המיניות אצלה סגורה ויוצא ממנה שפע בצורות שלא התכוונה אליהן. והיא מתגעגעת כמו שלא ידעה שניתן. הרצון שלו אותה משכנע אותה לככ הרבה, שהיא מרגישה שיצאה ממנה ישות נפרדת. ומי יודע, אולי היישות הזו היא שפוגשת אותו, משכנעת אותו. מפתה. כי מה לה ולפיתוי? היא יודעת רק להיות היא, כל משחק אחר מוזר לה.
והוא במדבר, מוקף אנשים שרוצים ממנו משהו, הוא נסמך על אלו שנסמכים עליו, שלא ילך לאיבוד בתוך הדבר הזה. חושב עליה. כמה אמת פשוטה יש בה. וכנות. וגם אצלו געגוע. הוא מתאפק לא לשלוח לה סימן בדמות הודעה. הרגיש שהיא צריכה מרחב.
הוא כותב בסיפור שהתחיל לכתוב עבורה. היא מתרגשת מהסיפור הזה, וההתרגשות הזו, מעמידה לו את הזין בשניה. בלילה, באוהל, מאונן עליה איך היא סוגרת על הזין שלו, שואבת כל טיפה של עצמו אליה. לא משאירה לו דבר.
***
בבוקר כבר לא יכול להתאפק וכותב לה:
תכתבי לי משהו שיגרום לי..
והיא משיבה:
קראתי אתמול את הסיפור שלנו ונגעתי בעצמי מלא וגמרתי ככ חזק. התגעגעת קצת?
הוא:
באיזו שעה קראת? כי עדכנתי. לא הרבה אבל עם משמעות. האם לדעתך התגעגעת יותר משאני התגעגעתי אליך?
היא:
בחצות כזה.. איך מודדים געגוע? תגלה לי.
הוא:
פשע״ב (פעמים שחשבתי עליה/ו בשעה)
היא:
נראה לי שאעשה ממוצע. בערך כל 3 שעות
הוא:
ניצחתי. תהיי בטוחה.
הייתי מדביק אותך אלי, ואז מהדק, שלא יפרד.
אני רוצה את הפנים קרובות כך שלא יהיה אפשר להמנע מנשיקה. לא צריך לומר כלום, הרי כבר החלפנו מילים לשנה שלמה.
הייתי מנשק אותך, ואז מנשק עוד.
הייתי מלטף אותך בשפתיים, ואז מלטף קצת יותר למטה.
לא צריך מקדימה, אפשר גם את הצדדים, לצייר את קווי הגוף שלך בגב היד שלי. שאכיר.
הייתי שולף את הזין החד שלי ומשפד אותך עליו.
לא צריך לזיין, רק להרגיש את הבפנים שלך ולדעת שגם שם את. אני רוצה את הכל הכי קרוב עמוק ואינטימי שאפשר. ממש לא למהר, רוצה להכיר כל נשימה. עוד יגיע זמן לסערה. בנתיים אחזיק אותך צמודה צמודה.
וגם אם זה יהיה חסר תנועה, אני בטח אגמור בתוכך מעצם הנשימות והדופק שלך עלי. אשפוך ארבע, אולי אפילו חמש פעימות בקצה הרחם שלך.
ונתהפך. ונלקק זה את זו. ואת תגמרי מממושכות ותשפכי חזרה את הזרע אלי.
ונחזור להתנשק.
ואז להביט בכוכבים.
ואז להביט בך. ובי.
ואז לעצום עיניים ולהעלם.
היא קוראת ואז חוזרת לקרוא שוב היא מרגישה דם זורם ללחיים ולתחתית הבטן. ומשיבה לו:
