לפני כחצי שנה. יום רביעי, 5 בנובמבר 2025 בשעה 14:35
הדים של פריצות, מתפוצצים על גופי.
כמו מחבל,
כמו שקיות שוקו ריקות.
תרצה, תאכל גם אטריות שהתחממו מדי
ועל הצד נלגום קצת של יין וניגון.
הגרב שהבאת תוותר אטומה ומכובסת.
כבר לקחתי ממך בגדים.
שהיה קר ומוזר
וחיבקת אותי מאחור,
מצייר לי בשפתיים
פנדות על הלחי.
אתה פרוץ.
לריחות ולסיפורים.
והילדות שלך היתה שונה, אתה מסביר,
בלי ה"עץ הנדיב" ועם מכות בחגורה.
לי נתנו עם קולב.
רואה שאתה מביט בי
והעיניים נעלבות. בשביל שנינו.
יש לך זרועות לחיבוקים.