פעמיים בשבוע אני רצה בים.
במקום שבו הגלים פוגשים את החוף, הריתמוס החזרתי של הריצה והגלים שולח אותי לא פעם לסיבוב בתוך עצמי ושם נולדות תובנות. לא תמיד נעימות. הנה אחת כזו.
זה לא אתה, זו אני.
שמחבלת ובורחת מאינטימיות עמוקה כמו מאש בשדה קוצים.
זה לא אתה, זו אני.
שמעבירה מסרים סותרים. שמשנה את דעתי. שיום אחד רוצה כל כך ולמחרת נסוגה לתוך עצמי.
זה לא אתה, זו אני.
שבוחרת אובייקטים מרוחקים. לא מסוכנים לי.
האחד צעיר ממני בעשור, השני פוליאמורי בזוגיות ראשית והשלישי בכלל בחיפוש אחר כלה צעירה שתעמיד לו צאצאים. כל אחד מסיבותיו, רחוקים רחוקים וכך נותרים לא מאיימים.
זה לא אתה, זו אני.
שבאופן לא מודע (טוב נו, עכשיו כבר כן), סיכלתי ניסיונות לחיבור. פירשתי כל מחווה של חום וקירבה כדגל אזהרה, כל הושטת יד כתחבולה שדורשת ממני זהירות והגנה.
הסתבכתי וסיבכתי והרחקתי.
על רובם זה עבד. ועובד.
הם מזהים את היהלום שאני אבל גם מבינים, שכמו בסרט של אינדיאנה ג'ונס, אותו היהלום נמצא בסופה של דרך מלאת מלכודות מסוכנות. אז הם פורשים. נכון שיש פוטנציאל אבל הדרך פשוט לא שווה את זה.
ובסופו של דבר ריצ'רד גיר יש רק אחד, וגם הוא כבר די קשיש.. אז הנה, נותרתי לא מאוימת.
זה לא אתה, זו אני.
שברגע אחד מתרפקת על חיבוקים של גברים גדולים. מתכרבלת בם כשמיכה.
וברגע אחר מתענגת על הריחוק שגורם להם להתגעגע. שגורם לי להתגעגע.
אבל להכיר באמת? את הקישקע שבפנים? את החרא?
עזבו אותי. כבר אמרתי שבא לי להישאר האובייקט החמקן.
זה שאי אפשר להתקרב אליו מספיק כדי לראות בו את הפגמים. ויש. או הוווווווווו יש.
זה לא אתה, זו אני.
איך לומר לך שאני זבל של בנאדם?
שאני לא באמת מסוגלת לעמוד מאחורי כל מה שאמרתי? מאחורי מה שחשבתי שאני רוצה?
שבניתי לעצמי פנטזיות בראש והפלגתי בתיאורים סופרלטיביים אבל בפועל אני בורחת מהן כל עוד נפשי בי? בורחת ממך.
איך לומר לך את כל זה?
זה לא אתה, זו אני.
אתה היית האחד שלא נבהל.
שהתמסר והרעיף. שהרים והעריץ. שתכנן תוכניות קדימה. כאלו של זוגיות אמיתית, שמדמיינות את העתיד המשותף נרקם במלאכת שתי וערב יסודית.
ואיך אגיד לך שהבנתי שנדפק לי השכל? שאני לא באמת יכולה להחזיק כרגע קשר? שאני לא באמת יכולה לתת למישהו להתקרב? וגרוע מזה - אני גם לא רוצה. לא רוצה לנסות, לא רוצה להתעלות על עצמי. לא רוצה לפתוח ולפרום את כל השיט שנדחס שם שנים בפנים. אין לי כוח להפתח לעבודה, לצאת למחול השדים האימתני..
זה כמו לרקוד עם שד, שמחבק ולא עוזב.. איך הוא תמיד רעב..
ואתה ראית את כל זה, הרגשת אותי והתקרבת אלי. יותר מידי.
אז ביי.
תכף נגמר המנוי אז הנה תמונה. אין תמונה מהריצה אז קחו תמונה מהים.