לאחרונה מרבים לשאול אותי לאן נעלמתי. מדוע הפסקתי לכתוב.
התשובה הפשוטה, האוטומטית והמתבקשת היא שאין לי השראה. אבל זה לא מספיק מדויק.
זה נכון שאין בי כרגע רעיון פשטני מגובש, אך ליתר דיוק זו תקופה מלאה בהשראה. בתהליכים עמוקים שהחלו להתרחש, בתנועה פנימית שקורית מעצמה. מטבעה התנועה הפנימית הזו מביאה איתה התכנסות לצורך עיבוד.
אז כעת אני מתכנסת לתוכי, כזחל הטווה את תחריכיו סביב עצמו.
מתגלמת כגולם.
אני מתכוננת למסע מטריף שכל וחושים. לחוויה מדברית רחוקה שכולי תקווה שתביא איתה הזדמנויות לחקירה עמוקה שכמותה עוד לא חוויתי.
בתוך הגולם שהוא אני, אני מנסחת שאלות וכוונות במטרה לתעל את האנרגיה ליצירה.
ועל אף שאני יודעת שהמסע לא בהכרח יזמן לי את התשובות שאני רוצה, כי אם את אלו שאני צריכה, אני מצפה לו בקוצר רוח.
חכו בסבלנות.
עוד שלושה שבועות אגיח כפרפר מרהיב.
ואולי עד אז גם יהיה לי שוב מנוי, ואחלוק בתמונות של התלבושות הססגוניות הרבות המתוכננות.
Stay tuned..