אנושי מדי

ככלל אני רואה שליטה כביטוי של יצרים קיימים ביום יום

אבל ביום יום אנחנו דואגים לרסן אותם

לגרום להם לא לפגוע בעצמנו ובאחרים

ופה המקום שניתן להם חופש

סוג של מימד אחר בו כל מקרה נמדד ונבחן לגופו

ואם יש התאמה בין רצון לתשוקה בין כמיהה לסיפוק

זהו המקום לממש

ועדיין יש אחריות גדולה של שני הצדדים

שהתשוקה הזמנית לא תבוא על חשבון נזר מתמשך

ברמה האישית גם בתוך מערכת של השפלה וביטול 

אני משתדל ורוצה גם לראות את מי שמולי

לנסות לראות פנימה

וכמובן לתת את החיבוק בזמן הנכון

בצורה הנכונה