אנושי מדי

הַמַּלְחִין בְּטִבְעוֹ
מַקְשִׁיב אֶל עַצְמוֹ
אֶל הַמַּנְגִּינָה הַבָּאָה
זוֹ שֶׁעוֹד לֹא קַיֶּמֶת

גּוֹרָלוֹ מַר כִּפְשׁוּטוֹ
לְהִתְבּוֹדֵד בֵּין הַמְּנַגְּנִים
אוֹ לְהִכָּנַע
לִכְבֹּשׁ נְבוּאָתוֹ

וּכְשֶׁהַמַּנְגִּינָה יָצְאָה מִיָּדָיו
הָפְכָה לְקָאבֶר בְּפִי כָּל
מַרְגִּישׁ הוּא מְחֻלָּל
מְפֹרָשׁ לֹא נָכוֹן
אֲבָל קוֹלוֹ נָמוֹג בְּרַעַשׁ
בִּנְעִימַת מַנְגִּינָתוֹ שֶׁלּוֹ

אִם מַנְגִּינָה חֲדָשָׁה תִּפְעַם בּוֹ
אוֹתָהּ לֹא יָבִינוּ סְבִיבוֹ
יִרְצוּ אֶת הַיָּשָׁן אֶת שלימד כבר
לֹא יַקְשִׁיבוּ
לֹא יַאֲזִינוּ
יַעֲדִיפוּ בֹּסֶר מֻכָּר
עַל פְּנֵי בְּשֶׁל מֻרְכָּב
וְהַמַּלְחִין?
הוּא יַמְשִׁיךְ לְהַשְׁמִיעַ אֶת אֲשֶׁר לֹא יִשָּׁמַע