לפני 16 שנים. 15 באוקטובר 2008 בשעה 9:05
הפתעה גדולה!!!! חברים עם חיוך וחיבוק ענק.
יין מבעבע שמספיק כדי למלא אמבט, ומיני מאכלים שנאספים לפה עם הידיים.
אני אוהבת את האנשים שנאספו לחיי, אהבה גדולה.
תודה (-:
אחת מארבע
לא עוצרת לתקן, בלי פיסוק עם שגיאות. חשופה לכל. נושמת כדי ללמוד.עדיף לעשות! לזרום. לשנות צורה.
לפני 16 שנים. 13 באוקטובר 2008 בשעה 23:06
בלילה חלמתי את שלקחו ממני במילים קשות, בטני גדלה
ילדי הקטן ומלא הצער מחודשים של מלחמת קיום
יודע חיוך קטן של אושר המביא איתו תקווה
בתום תשעת החודשים הקרובים אוולד מחדש
גמישה יותר למאורעות הזמן וחזקה מכאב הלמידה הבלתי פוסקת
ובעיקר בעלת זיכרון אין קץ בכל הנוגע לשינון אמת פשוטה
רק העונג שבכאב הגדילה מחייה אותך, כייפי עכשיו עוד ועוד
(15.6.2008)
אווו אה הבלוג הזה מתחיל להיות דיכאוני. מזל שאני לא מהמושפעות (-:
לפני 16 שנים. 16 ביולי 2008 בשעה 11:45
בצחוק תמרורים
ובשנאת הרעב
אני עדין נושמת
ליבי הקטן ומלא האהבה
אולי פגום הוא אפילו יותר מראותי
אבל חי הוא ומשתוקק עוד לעונג
לפני 17 שנים. 26 ביולי 2007 בשעה 22:13
מה הטעם בלעשות שרירים
כשאתה ממתיק לי כאב
מה הטעם לבעוט את עצמאותי
כשאתה מעניק לי ללא פחד
מה הטעם לשרוט ולסמן
כשאתה נושם בשביל שנינו
מה הטעם במחסור
ואינך יודעת את ערך השפע
סמן אותי אתה במתיקות הכאב והציפורן
סמן אותי בחדות הנפש והמחשבה
כשרגלי פוסעות באדמתך
סמן אותי
ויהיה רכה אליך יותר ויותר
כשרגלי שלי פוסעות אסמן
ויהיה אליך רכה יותר ויותר
והודה על כל נשימה
לפני 17 שנים. 15 במאי 2007 בשעה 18:05
אהבה
יג." אם בלשונות בני אדם ומלאכים אדבר ואין בי אהבה הריני כנחשת הומה או כמצלתים רועשים.
אם תהיה לי מתת הנבואה ואדע כל הסודות ואשיג כל הדעת; ואם תהיה בי כל האמונה עד להעתיק הרים ממקומם, ואין בי אהבה, הריני כאין וכאפס.אם אחלק את כל רכושי לצדקה וגם אתן את גופי לשרפה ואין בי אהבה - לא יועיל לי דבר.
אהבה סבלנית ונדיבה; אהבה אינה מקאנת; האהבה לא תתפאר ולא תתנשא; היא לא תנהג בגסות לא תדרש טובת עצמה, לא תרגז ולא תחשוב רעה. האהבה לא תשמח בעולה, כי באמת שמחתה. היא תכסה על הכל, תאמין בכל, תקוה לכל ותסבל את הכל".
(הברית החדשה)
אם לא הייתי כזו כלבה אנלפבתית הייתי גם מנקדת
אביב
(-:
אני אוהבת את הפרק הזה וחוזרת אליו בנקודות זהות בהווה (אין נקודות זהות בהווה!)
לפני 17 שנים. 17 במרץ 2007 בשעה 19:36
כתבתי לך מכתב ועכשיו אני לא מצליחה למסור לך אותו. איזו חוצפה מצידי.
יודעת כי זהו המכתב שלך ושומרת אותו בחיקי כגנבת חמדנית.
שטויות של חשיבה בוכייה, גמגומי אישה דומעת, קשקושים על שני צידי הדרך. בושה.
תירוצים אילו ממשכים.. אבל המכתב שלך.
ואני מעדיפה לדבר וכתבתי מתוך בלבול ועצבות. בושה
והמכתב עדין שלך.
חוצפנית
לפני 17 שנים. 22 בינואר 2007 בשעה 15:55
לבד שלי, שקט, בית, געגוע מתוק, גופי לי כחברה טובה.
חדר חם.
פורסת את השמיכה הקטנה והעבה מול התנור. זהו מרחב המחייה שלי אני לא יוצאת החוצה. כורעת
הנר מחמם את השמן ואני ממתינה
שקט, הכנה.
אני יוצקת שמן חם מעסה את ידי שוב ושוב העור מתמכר למגע המוכר של שמן הזית. למידה, תודה לך אמא.
הידיים שלי חמות ומוכנות לגעת בשאר חלקי גופי. אני עוברת על ירכיי העור מקבל לגרונו באהבה את השמן שממהר להעלם. ושוב, אני נותנת. אט, אט נדמה לי שגופי הופך צבעו לצבע השמן, ציור באור הנר, החזה שלי כשתי טיפות שמן וזרועותיי כענפי עץ נחשי.
ריח גופי בכוחו של השמן עוטף את החדר. השמיכה הקטנה שלי עדין מתוחה כולה.
אני אוהבת אותי ככה, נושמת. אני שומעת את סבתא מזמזת את המשפט האהוב עליה בשיא השיר של אום כול תום, אני מחייכת ומצטרפת לאום כל תום ברקע ולסבתא בלב. הכל יושב בי אני נושמת נכון עם השיר. האגן שלי זז מעצמו, כמו החתמה גנטית הוא לא יכול להיות אדיש לעבד אל וואב.
כולי מרוחה כפות רגלי ממתינות למגע אני מותחת את אצבעות ידי לבין אצבעות רגלי, כאב נעים. השיער שלי עטוף כולו ונוטף לי על הגב. חם ונעים לי מול התנור אני עוברת לשכיבה מכורבלת, רגלי מודות לי, נושמת את ריח גופי לתוך נימנום.
זמן, מתבוננת בראי מולי, זו אני כל גוון.
מורחת פוך תחת זוג עייני הגדולות, טווס אהוב, רוקדת.
השיר נגמר... מדהים איך 59 דקות הם כפעימת לב אחת שלי.
לפני 17 שנים. 16 בינואר 2007 בשעה 21:14
הוא האחרון שאל אותי מספר פעמים את אותה שאלה בתלבושת שונה
מדוע אני לא בוחרת גברים וינילים? זה יכול להיות הרבה יותר קל בשביליך וזה דבר שכל גבר ישמח לקבל על עצמו. כך או אחרת אמר בחיוך, רוב הגברים אותו דבר. לשמוע משהו כזה יוצא מהפה של אחד הגברים שהם הכי לא אותו דבר בעולם מפקס אותך מעט וכל העישון ואלכוהול נספגים לתשובה הכנה שלך- הוא כמובן הסכים, כי מי יכול להתווכח עם כנות ועוד של אישה, דבר הידוע כנדיר ביותר.
לכתוב למעלה יש המשך אך אני לא קוראת אותו לעצמי.
לפני 17 שנים. 13 בינואר 2007 בשעה 15:14
את רוקדת
את יפה
את רוצה
את לא יכולה להפסיק לחשוב עליו
הוא פה
את ילדה גדולה
את גומרת את זה
את טיפשה
מספיק לך
את בודדה
את חושבת זה יעזור לך
את טובה
הוא לא יגיע
נושמת
הוראות הפעלה- יש לקרוא כל שורה מספר פעמים ולהוסיף סימן שאלה/קריאה בסופה לסירוגין.
לפני 17 שנים. 9 בינואר 2007 בשעה 19:04
להכין גופי אליך, פעמים
להכין גופי אליך, עשרות רבות
בחשק, בשמחה, בבכי, ברצון, בידיעה שאין לדעת
להכין אותי כולי אליך, אהובי
לשנות גופי, קווי מתאר, כדי לרצות
בשביל נשימה אחת חמה לכיוון שלי
לבדוק את גמישותי הרגשית ,את הנכונות לתת
לדעת מה טוב לי
ואתה לא נוגע בככל
להכין גופי אליך שוב ושוב
פעמים, עשרות רבות
לנשימה אחת חמה ודי